בש"פ 7863/13

תקציר

הערעור מתייחס לפסק דין שניתן בבית משפט מחוזי נמוך יותר, בעניין מעצרו של המערער עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. המערער, יליד 1989, הואשם במספר עבירות ובהן קשירת קשר, החזקת נשק ועבירות סמים בעקבות אירוע של סחר לכאורה בנשק. הערכאה הנמוכה יותר הורתה על מעצרו, והמערער ערער על החלטה זו וביקש כי בית המשפט יורה על תסקיר מבחן לבחינת האפשרות לשילובו בתוכנית גמילה מסמים. עיקר הטענות שהוצגו נסובו סביב פרשנות יכולותיו של הנשק והסכנה הנשקפת מהמערער, לצד פוטנציאל ההצלחה של הליך השיקום. המשיב, שייצג את המדינה, טען כי המסוכנות העיקרית נבעה מעבירות הנשק והדגיש את חלקו הפעיל של המערער באירוע ואת עברו הפלילי הקודם. ערכאת הערעור דחתה את הערעור, תוך שהיא מציינת תקדים לפיו שיקום נשקל בדרך כלל בשלב גזר הדין, ולא התקיימו נסיבות חריגות ונדירות במקרה זה. הוכרו גורמים כגון גילו הצעיר של המערער, הסכנה המוגבלת הנשקפת מהנשק והתפקיד המשני שיוחס לו באירוע. עם זאת, אלה גברו על עברו הפלילי הקודם ועל אופי העבירות הנוכחיות. בית המשפט הדגיש כי מעצר הוא האמצעי הראוי, ובקשתו של המערער לקבלת תסקיר מבחן לבחינת אפשרויות שיקום בעת המעצר נדחתה. בהחלטה הודגש כי המערער יוכל לעתור שוב לקבלת תסקיר מעצר אם ישתנו הנסיבות בדבר נכונותו או יכולתו להציע חלופה הולמת.