ת"א 1004-09-10

תקציר

פסק הדין דן בבקשה של הנתבע, שהוא גם התובע שכנגד (המבקש), כי יש לחייב את התובע, שהוא גם הנתבע שכנגד (המשיב), להפקיד ערבות לכיסוי הוצאות המבקש במקרה שהתביעה תידחה. המבקשת טוענת, כי מאחר שהמשיבה היא חברה בערבון מוגבל, יש לחייבה בהמצאת הערבות לפי סעיף 353א לחוק החברות, מה גם שהחברה נתונה להקפאת הליכים ולהסדר נושים בשל אי יכולתה לשלם חובות. לטענת המשיב, יש לדחות את הבקשה משום שהוגשה שלוש שנים לאחר הגשת התביעה, וכן משום שהחברה נמצאת בהסדר נושים, שאמור לאפשר לה לפרוע את כל חייביה. כמו כן, טוען המשיב כי סיכויי הצלחת התביעה גבוהים וכי הסכום המבוקש אינו סביר. בית המשפט מסכים עם המבקש כי הכלל הוא כי יש לחייב חברה להפקיד ערבות להוצאות, אלא אם קיימות נסיבות המצדיקות אחרת. השופטת קובעת כי מצבה הכלכלי של המשיבה אינו מאפשר לה לשלם את ההוצאות אם התביעה תידחה, וכי סיכויי הצלחת התביעה אינם גבוהים או קלושים במיוחד, ולכן אין להתחשב בשיקול זה במקרה זה. עוד מציינת השופטת כי הבקשה אכן הוגשה מאוחר מהמקובל, אך מחליטה כי יש לבחון כל בקשה לגופה. בסופו של דבר, השופט פוסק לטובת המבקש, ומחייב את המשיב להפקיד בקופת בית המשפט ערבות בסך 80,000 ש"ח עד ליום 31.10.13, אחרת התביעה תימחק. השופט אינו פוסק הוצאות לאף אחד מהצדדים.