עת"מ 37447-10-13

תקציר

העתירה הוגשה כנגד החלטת הממונה על ועדת האכיפה המנהלית של רשות ניירות ערך. הממונה מצא כי העותרים ביצעו עבירות על חוק ניירות ערך, והטיל עליהם עיצומים כספיים. העותרים טענו כי על בית המשפט לבחון את החלטת הממונה על ידי שקילתה מחדש או לכל הפחות בדרך של ערעור. עוד נטען, כי נטל ההוכחה המוטל על הרשות צריך להיות גבוה מנטל ההוכחה האזרחי, וקרוב יותר לרף הפלילי של הוכחה מעבר לספק סביר. המשיבים, לעומת זאת, טענו כי ביקורת בית המשפט על החלטת הממונה צריכה להיות ביקורת מינהלית, וכי נטל ההוכחה בהליך האכיפה המינהלית צריך להיות נטל ההוכחה המינהלי - זהה למאזן ההסתברויות בהליכים אזרחיים. בית המשפט קבע כי הביקורת השיפוטית על החלטת הנציב צריכה להתבסס על סוג ההחלטה עליה מערערים. באשר להחלטותיו המשפטיות של הממונה, ביקורתו של בית המשפט צריכה להיות של ערכאת ערעור, אשר בוחנת את ההחלטה לגופה ואף עשויה להכריע בתיק מלכתחילה. אשר לקביעותיו העובדתיות של הממונה, על הביקורת להיות מינהלית במהותה - מוגבלת בהיקפה ומתערבת רק במקרים בהם שגה הנציב באופן ברור ביישום המבחנים והקריטריונים באופן החורג באופן משמעותי מגבולות הסבירות. עוד קבע בית המשפט כי נטל ההוכחה בהליך האכיפה המנהלית הוא נטל ההוכחה האזרחי - מאזן ההסתברויות. זאת, משום שהליך האכיפה המינהלית חמור פחות מהליך פלילי, הן מבחינת הסטיגמה והן מבחינת הסנקציות, והמחוקק קבע במפורש דיני ראיות מקלים לנציב.