ה"פ 15371-07-11

תקציר

פסק הדין דן בתחולתה של תקנה 482(א) לעניין האופן שבו יש להמציא כתב בית משפט בעניין עסק או עבודה לאדם שאינו נתון לסמכות בית המשפט. התקנה קובעת כי די למסור את הדיווח למנהל או לבעל הרישיון המנהל כיום את העסק בתחום שיפוט זה. למונח "מורשה" יש פרשנות מרחיבה, הבוחנת את עוצמת היחסים, ולא האם ההליכים הגיעו לנתבע. המבחן שנקבע לכך הוא האם קיימת מידה של אינטנסיביות במערכת היחסים כך שניתן להניח שבעל הרישיון יודיע לנתבע על ההליך המשפטי. בתי המשפט בישראל דנו בנסיבות שונות המצביעות על כך שאדם מוסמך מטעם נתבע זר. במקרה זה, מערכת היחסים בין פייסבוק לננה נבחנת באמצעות ההסכם בין השתיים. בפסק הדין מודגש כי הזכות שהעניקה פייסבוק לננה למכור שטחי פרסום אינה בלעדית, ולכן פייסבוק שומרת לעצמה את הזכות למכור שטחי פרסום בעצמה או באמצעות גורמים אחרים. עוד נקבע בהסכם כי ננה אינה משפיעה על שיקוליה או מדיניותה של פייסבוק ואינה מוסמכת להציג מצגים כלשהם מטעמה. לפיכך, ננה אינה נחשבת לגוף מנהל ביחס לפעילות העסקית של פייסבוק. פסק הדין בוחן גם שני מקרים דומים: פסקי דין אוזאן ופסקי דין קמורים. בפרשת אוזן התקיימו תנאי תקנה 482(א) כאשר הוכח כי מי שרשאי לנהל חלק מעסקי הנתבעים הזרים. במקרה של קמור נמצאה אינטנסיביות גבוהה במערכת היחסים בין המבקשים לבין ב.מ.וו על בסיס הוראות ההסכם, שכללו חובות פיקוח ודיווח. עם זאת, במקרה הנוכחי, נמצא כי ננה משמשת כמתווכת או כ'צינור קשר' בין פייסבוק למפרסמים בישראל. הסתמכותם של המבקשים על כתבות אינטרנטיות המעידות על שיתוף פעולה עסקי אינה מספקת, שכן הן נוגעות להיבט אחד מצומצם, ענף הפרסום. ננה גם אינה סוכנות בלעדית או נציגה רשמית של פייסבוק, והיא מחזיקה משרדים עצמאיים שאינם קשורים לפייסבוק. אין קשר נוסף מעבר להסכם לשיתוף פעולה עסקי, ולכן ננה אינה יכולה להיחשב כמורשית לקבל מסמכי בית משפט מטעם פייסבוק. יתר על כן, גם הטענה בענייני "עסקים" מחייבת פרשנות רחבה. עם זאת, מאחר שכבר הוחלט כי ננה אינה בעלת רישיון, אין צורך להמשיך ולחקור שאלה זו. לסיכום, ההמצאה שהוגשה על ידי ננא 10 בע"מ אינה נחשבת להמצאה עבור פייסבוק, והמבקשים נדרשים לשלם לננה 10 בע"מ 5,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.