ת"א 18797-09-18

תקציר

הנתבע פרסם סרטון בפייסבוק, שבית המשפט הכיר בו כבסיס לתביעה. הסרטון כלל אמירות הנחשבות לשון הרע על ידי התובע, שטען כי הן פוגעות בשמו הטוב ובמעמדו כראש העיר. הטענה הראשונה אליה התנגד הייתה כי התובע נחקר באזהרה על שריפת רכבו. מההודעה השנייה נטען כי התובע הוא החשוד המרכזי בשריפת רכבו עד שיוכיח אחרת. בית המשפט בחן את משמעות הביטויים על פי אמת מידה אובייקטיבית ומצא כי הם מהווים לשון הרע שכן הם עלולים להשפיל את התובע או להפוך אותו למטרה לביזוי או ללעג, לבזות אותו בשל התנהגותו או תכונותיו ולפגוע בו בתפקידו כראש עיר. אמירות אלה, המייחסות לתובע עבירה פלילית, לא הוכחו כנכונות על ידי הנתבע. לפיכך, דחה בית המשפט את טענת אמת הפרסום של הנתבע, כמו גם את טענותיו להקלה ותום לב. בנוסף, בית המשפט הכיר במערכת היחסים המתוחה וביריבות הפוליטית בין הצדדים, אך לא קיבל את טענת הנתבע כי התנהלות התובע הובילה ללשון הרע. בית המשפט פסק לתובע פיצויים בסך 15,000 ₪, ללא הוכחת נזק ממשי, לצד 3,000 ₪ שכר טרחת עורך דין ו-1,500 ₪ הוצאות משפט.