ע"א 3788/10

תקציר

פסק הדין הנדון הוא דחיית בקשה לביטול פסק דין של ביטול והשבה לעניין הסכם מכר מקרקעין בין המערערת, בנין, לבין המשיב, הניג. פסק הדין המקורי, שניתן על ידי בית המשפט המחוזי, הורה לבנין להחזיר להניג מקדמה בסך 251 אלף שקל, וכן לשלם חיובים נוספים, בעקבות תביעתה של הניג לביטול ההסכם בשל תרמית – קרי, מצג שווא של בנין לגבי זכויותיו בחכירה של הקרקע המדוברת. שני הצדדים הסכימו לפסק דין זה בפני ערכאת הערעור, שאישרה אף היא את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין ביטול ההסכם. מאוחר יותר הגיש הניג בקשה לבטל את פסק הדין של בית המשפט לערעורים, בטענה כי בנין ביצע הונאה בכך שהתחזה ששילם פיקדון, מה שהשפיע על הסכמתו של הניג להפחית את הסכום המגיע לו. עם זאת, בית המשפט שלערעור דחה בקשה זו, בנימוק שטענות אלה דורשות בדיקה עובדתית מפורטת, המתאימה יותר לבית המשפט הפרוצדורלי המוסמך. בית המשפט הדגיש כי הנסיבות המדויקות סביב המרמה הנטענת אינן ברורות ולא ניתן לברר אותן בהליך זה. בנוסף, צוין כי דאגתו העיקרית של הניג, החזרת המקדמה, כבר אושרה בפסק הדין המקורי, והוא אף הביע נכונות לוותר על סכומים נוספים. לפיכך, בית המשפט לא ראה סיבה לבטל את פסק דינו הקודם ובמקום זאת הפנה את הניג לפורום המתאים – בית המשפט הפרוצדורלי המוסמך – אם ברצונו להמשיך בעניין. פסק הדין אישר, אפוא, את פסק הדין המקורי, הותיר את טענותיו של הניג על כנן, ואפשר לו לבקש סעד בערכאה נמוכה יותר.