בד"א 130/16

תקציר

מדובר בפסק דין בדיון בערעור על הליך משמעתי נגד עורך דין שהורשע באיום בחבלה גופנית. החלטתו המשמעתית המקורית של בית משפט קמא השעתה את רישיונו של עורך הדין המשיב למשך שנה, והטילה עליו השעיה נדחית נוספת של 18 חודשים. ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין במחוז תל אביב והמרכז ערערה על החלטה זו, בטענה שהעונש קל מדי, וביקשה השעיה ארוכה יותר, או לחילופין הרחקה לצמיתות של המשיב מלשכת עורכי הדין. המשיב לא הגיש ערעור שכנגד, אך הציג מספר טענות בתגובה, בטענה כי יש לבטל לחלוטין את החלטת בית משפט קמא בשל חוסר סמכות ואי סדרים פרוצדורליים. עם זאת, שופטי הערעור דחו טענות אלה וקבעו כי לבית משפט קמא נתונה הסמכות לדון בתיק הראשוני ולהטיל את העונש שנגזר עליו, וכי טענותיו הפרוצדורליות הנוספות של המשיב אינן מבוססות ואינן רלוונטיות. לגופו של ערעור הסכימו השופטים עם המערער כי העונש קל מדי, נוכח חומרת העבירה, והתנהגותו החוזרת ונשנית של המשיב, המעידה על הבנה לקויה של גבולות ההתנהגות המקובלת על עורך דין. הם מצאו כי השעיה בפועל של שנתיים, בנוסף להשעיה הנדחית של 18 חודשים, תהיה עונש הולם יותר. עם זאת, מאחר שדעתו של אחד השופטים הייתה שונה, פסק דעת הרוב היה לקיים את החלטת בית המשפט קמא בדבר השעיה בפועל של שנה והשעיה נדחית של 18 חודשים. ההחלטה ניתנה ב-27 בנובמבר 2017 ונחתמה על ידי דוד עבדי, אורי חן ואורי ויזנברג.