עע"מ 247/24

תקציר

## ניתוח משפטי של עע"א 247/24 - ב: צמחים 1951 מלונות נופש בע"מ נ' עיריית חדרה ניתוח זה מתמקד בעקרונות המשפטיים ובחידושים הניכרים בפסק דינו של בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניין עע"א 247/24 - ב. **עקרון הליבה המשפטית: פרשנות החוק וריסון שיפוטי** העיקרון המשפטי המרכזי העומד על הפרק במקרה זה הוא **הפרשנות המחמירה של החוק כלשונו** ועקרון **האיפוק השיפוטי**. בית המשפט, בהחלטתו, קובע במפורש: * "החוק לא יודע בתהליך בחינת החזרה בפסק דין לכן, בקשת החוק בכותרת סף הדחייה" ניסוח זה מצביע בבירור על כך שחובתו העיקרית של בית המשפט היא ליישם את המסגרת המשפטית הקיימת כפי שהיא כתובה, ולא לפרש אותה מחדש או להרחיב אותה על סמך צרכים או רצונות נתפסים שהוצגו בבקשה. הביטוי "לא יודע בתהליך הבדיקה חוזר בפסק דין" מרמז על כך שבית המשפט רואה את הבקשה כחורגת ממה שהחוק שוקל או מתיר בהקשר של ביקורת ערעור. **חידוש משפטי: דגש על "טעם ברור" של החוק** בעוד שההחלטה מדגישה את ההקפדה על לשון החוק, היא גם מציגה גישה ניואנסית על ידי התייחסות ל"טעם הצלול" של החוק. בית המשפט קובע: * "מלשון החוק לא מצאנו בבקשה טעם ברור לשנות מפסק פסק דין שלנו." ביטוי זה, "טעם צלול", יכול להתפרש כחידוש עדין בהנמקה השיפוטית. הוא מצביע על כך שמעבר לפרשנות המילולית המחמירה, יש רוח או כוונה בסיסית של החוק שבית המשפט מבקש להבחין בה. אולם, הבחנה זו אינה משמשת כדי לעקוף את הפשט, אלא כדי לאשר שהבקשה רחוקה כל כך מ'הטעם הצלול' הזה, עד שהיא מצדיקה דחייה. הביטוי "החלף מפסק שיקול דעתנו" מרמז כי הבקשה מנוגדת באופן כה מהותי למסגרת המשפטית שנקבעה, עד שהיא תדרוש התערבות משמעותית, אולי חקיקתית, ("מפסק") ולא פרשנות שיפוטית מחדש. זה מדגיש סף להתערבות שיפוטית, ומצביע על כך שרק בקשות שעולות בקנה אחד עם ה"טעם" המשפטי הקיים או מתרחבות באופן סביר ממנו יישקלו לשינוי. **יישום תקדים (ניתוח השוואתי)** ההחלטה מתייחסת ישירות למקרה קודם: * "(והשוו: עע"ם 8824/18 אדוני נ' הוועדה הארצית לתכנון ולבניית מתחמים מועדפים לדיור (06.02.2020))". השוואה זו מדגימה את העיקרון של *stare decisis*, שבו החלטות שיפוטיות קודמות משמשות כתקדים. בהתייחסות למקרה זה, בית המשפט מאותת כי הבקשה הנוכחית נבחנת מול פרשנויות משפטיות מבוססות בהקשרים דומים, במיוחד בנוגע למתחמי תכנון ומגורים. המשמעות היא שהמקרה של אדוני יצר ככל הנראה תקדים שהבקשה הנוכחית, הנבחנת, אינה מתיישבת איתו, ובכך מחזקת את הדחייה. **תוצאות וחדשנות פרוצדורלית** תוצאת הבקשה ברורה ומכריעה: * "הבקשה נדחית בזאת, לפיכך, ללא צו להוצאות". דחיית הבקשה ודחיית ההוצאות מדגישות את עמדתו הנחרצת של בית המשפט. הביטוי "ללא צו להוצאות" מצביע על כך שבית המשפט מצא את הבקשה חסרת בסיס עד כדי כך שהיא אפילו לא הצדיקה מתן צו למשיב לכיסוי הוצאות המשפט של המערער. ניתן לראות בכך חידוש פרוצדורלי ביעילותו ובסופיותו כאשר הוא עוסק במה שבית המשפט תפס כבקשה קלת דעת או חסרת בסיס משפטית. **מסקנה** פסק הדין בעע"מ 247/24 - ב' צמחים 1951 מלונות נופש בע"מ נ' עיריית חדרה, מדגים גישה שיפוטית הנותנת עדיפות לפרשנות טקסטואלית מחמירה של החוק וריסון שיפוטי איתן. תוך הכרה בקיומו של "טעם ברור" של החוק, בית המשפט מוכיח כי מושג זה משמש לחיזוק הטקסט המילולי ולא לעקיפה. ההשוואה המפורשת לתקדימים קודמים והדחייה הנחרצת, לרבות שלילת הוצאות, מדגישות את מחויבותו של בית המשפט לשמור על שלמות המסגרת המשפטית שנקבעה ולהימנע מחריגה שיפוטית. החידוש הוא באמות המידה המנוסחות להבחנה ב"טעמו הצלול" של הדין, שבמקרה זה שימשו לאישור חוסר ההתאמה של בקשת המערער.