עפ"ג 16297-07-14

תקציר

החלטת ערכאת הערעור נוגעת לגזירת דינו של עבריין חוזר בעל הרשעות מרובות בגין פריצה וגניבת רכב. תחילה גזר בית משפט קמא עונש של 6 חודשי מאסר בפועל ו-9 חודשי מאסר על תנאי בשלושה מקרים שונים, לצד שני עונשי מאסר מותנים שקיבל העבריין בגין הרשעות קודמות. עם זאת, אחד השופטים חלק על כך, וטען כי שני המאסרים המותנים צריכים לרוץ ברצף ולא במקביל, בהתחשב בעברו הפלילי העשיר של העבריין ובהיעדר הרתעה בהתנהגותו. שופט זה סבר כי מדיניות הענישה בדבר מאסר מותנה וכוונת המחוקק מחייבות תוצאה זו. דעת הרוב, שנכתבה על ידי השופט אליקים ואליה הצטרפו המשנה לנשיא רון שפירא והשופטת בטינה טאובר, המליצה על עונש חמור יותר מהחלטת בית משפט קמא. הם הסכימו כי שני המאסר המותנה ירוצו במצטבר, בסך הכל 17 חודשי מאסר, לצד ביטול מאסרו על תנאי. החלטה זו התבססה על בחירתו של העבריין בחיים של עבירות רכוש ברכב, תוך הפגנת חוסר חרטה וסיכון גבוה לעבירה חוזרת. בנוסף, קבע השופט אליקים כי מטרת המדיניות של מאסר מותנה כאמצעי מרתיע וכהזדמנות לשיקום לא הושגה במקרה זה. המשנה לנשיא שפירא והשופטת טאובר הסכימו עם הדעה החולקת, קיבלו את הערעור ושינו את גזר הדין כפי שנקבע בהמלצת השופט אליקים. עוד הודגש בפסק הדין כי יש ליידע את שירות המבחן על החלטת בית המשפט.