רע"ב 55876-01-25

תקציר

עניינו של הערעור בתחולת השחרור המינהלי על אסיר שהוא גם עצור. שחרור מינהלי, כמתחייב מפקודת בתי הסוהר, הוא מנגנון לטיפול בצפיפות בבתי הסוהר באמצעות שחרור אסירים מסוימים לפני תום תקופת מאסרם. שאלת המפתח היא האם אדם המרצה עונש מאסר במקביל וממתין למשפטו כעצור יכול להפיק תועלת מהסדר זה. דעת הרוב, שניתנה על ידי השופטת רונן, גורסת כי שחרור מנהלי נועד לשחרר פיזית אסירים כדי להקל על העומס בבתי הכלא. מאחר שלא ניתן לשחרר פיזית אדם הממתין למשפט בשל מעמדו כעצור, הוא אינו זכאי לשחרור מנהלי. השופטת רונן מדגישה כי שחרור מנהלי אינו זכות אלא הסדר מערכתי המיטיב עם האסירים בעקיפין. השופט כבוב מדגיש כי העותר לא הזכיר בעתירתו את ההסדר המשפטי הרלוונטי ומסכים עם הדחייה. השופט אלרון, אף הוא מסכים, אינו רואה צורך להרחיב את היקף פסק הדין בשל שחרורו של העותר. סיכומו של דבר, הערעור נדחה פה אחד, כאשר דעת הרוב מפרשת את פקודת בתי הסוהר כמחריגה עצורים משותפים משחרור מנהלי, ואילו השופט כבוב מתמקד בחסרונות העתירה.