בר"מ 161/24

תקציר

קרן צדקה הגישה בקשה לפטור מלא או חלקי מארנונה על בניין שבבעלותה, בטענה שהנכס אינו ראוי לשימוש ולכן פטורה ממס לפי סעיף 330 לפקודת העיריות. ועדת הערר לארנונה של עיריית תל אביב-יפו דחתה את בקשתם בטענה כי הנכס, למרות היותו מוזנח ונטוש, אינו בלתי שמיש. הנאמנות ערערה על החלטה זו מספר פעמים, תחילה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, ולאחר מכן לבית המשפט העליון, בטענה כי אין לדרוש מהם להציג ראיות נוספות מעבר לדו"ח הביקורת של העירייה, וכי תביעתם לפטור בשל החזקת הנכס על ידי הקדש, לפי סעיף 5(ב) לפקודת הארנונה ומסי הממשלה (פיטורים), הועלה די הצורך בהליכים קודמים. עם זאת, שתי הערכאות דחו את טענות הנאמנות, וקבעו כי החלטת ועדת הערר הייתה סבירה וכי הנאמנות אכן לא העלתה כראוי את טענת הפטור השנייה בהליכים קודמים. עוד הבהיר בית המשפט העליון כי יש להתייחס לתביעות מסוימות, לרבות התיישנות על חובות עבר, בעתירה מנהלית, שגם אותה הגישה הנאמנות ותלויה ועומדת. הבקשה בפני בית המשפט העליון נדחתה, והנאמנות נדרשה לכסות את הוצאות המשיבים, מה שהוביל לדחיית פסק הדין.