ע"א 8935/21

תקציר

בית המשפט דחה את הערעור על יסוד תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018, מבלי להידרש לתגובת המשיבים. ההחלטה מחזקת את סמכותו של בית המשפט הפרוצדורלי, תוך הכרה בשיקול דעתו הרחב בעניינים פרוצדורליים, במיוחד בהליכים ייצוגיים שבהם החלטות מנהליות הן מכריעות. בית המשפט הכיר בכך שהתערבות מוצדקת רק בנסיבות חריגות שבהן החלטה נוגדת את החוק או גורמת לעיוות דין, מה שלא היה המקרה כאן. תוך שהוא מצטט מספר תקדימים, ציין בית המשפט כי יעילות פרוצדורלית והגינות שוקלות הימנעות מהתדיינות משפטית כפולה, מתן עדיפות לבקשות קודמות של תובענות ייצוגיות, אלא אם כן בקשה מאוחרת יותר מוסיפה ערך משמעותי או חושפת ליקויים בקודמת. הערעור המדובר עסק בטענות דומות של הררי ודהן, אך זו של הררי הוגשה הרבה קודם לכן והתקדמה באופן משמעותי, כך שהבקשה של דהן אינה יעילה ואינה מוצדקת. החלטת בית המשפט המחוזי לתעדף את בקשתו של הררי נקבעה כעולה בקנה אחד עם טובת הקבוצה והכלכלה המשפטית. המערערים טענו כי בקשתו של דהן מקיפה יותר, אך בית המשפט מצא כי בקשתו של הררי חלה גם על טענות נוספות, בעוד ששתי הבקשות נגעו לאותה קבוצה. ההפרדה של בית המשפט המחוזי בין אישור הסדר הפשרה לבין החלטות פרוצדורליות אושרה אף היא כהגיונית, בהתחשב בשיקוליהם השונים. ניסיונם של המערערים להציג את עמדת היועץ המשפטי לממשלה כראיה נוספת נדחה, שכן הוא לא השפיע על המסקנה הכוללת לדחות את הערעור. המערערים חויבו לשלם למשיבים הוצאות משפט בסך 6,000 ₪. פסק הדין מדגיש את חשיבות העיתוי והיסודיות בבקשות לתביעות ייצוגיות ומאשר את שיקול הדעת המשמעותי של בית המשפט הפרוצדורלי בניהול הליכים מסוג זה.