דב"ע מט/33 - 3

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור של הרשות על החלטה שלא לדחות תביעה נגדה מחוסר סמכות. המשיב עבד בחברת רסקו ועם פרישתו נערך הסכם פרישה מרצון בין המשיב לבין רסקו. משלא שולם למשיבה על פי ההסכם, הם הגישו תביעה נגד רסקו והרשות, אך זו ביקשה לדחות את התביעה נגדה. בית המשפט המחוזי סירב לעשות כן, והרשות הגישה ערעור על החלטה זו. פסק הדין קובע כי הרשות אינה מעסיקתו של המשיב וכי היא גם אינה "תחליף" למעסיק. מההסכם שנחתם בין הרשות לרסקו עולה כי רסקו הייתה ונשארה המעסיקה היחידה. על פי פסק הדין, מעסיק "מחליף", כהגדרתו בסעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, הוא מי שמחליף את המעסיק הקודם בשל הוראת חוק או העברה מרצון של זכויות וחובות, והדבר אינו חל על הרשות במקרה זה. לפיכך, הערעור מתקבל והתביעה נגד הרשות נדחית מחוסר סמכות. על המשיבה לשלם לרשות 1,500 ₪, כולל מע"מ, בגין הוצאותיה בשני המקרים.