ע"א 347/78

תקציר

התיק נסוב סביב ערעור בעניין חבות במס הכנסה על רווחים מאגרות חוב שנרכשו על ידי אגודה שיתופית. האגודה משתמשת בכספי החברים להשקעה בניירות ערך ממשלתיים סחירים ורושמת רווחים שנתיים מהשקעות אלה. עם זאת, נוהלי הנהלת החשבונות של האגודה לא הבחינו בין כספים שמקורם בחברים חדשים לבין כספים ממפקידים אחרים, מה שהוביל למחלוקת על חבות המס של הרווחים. בית משפט קמא קבע כי אין ברישומי האגודה די כדי להוכיח את מקור הרווחים וכי הפרשי ההצמדה הם הכנסה עסקית חייבת במס. עוד קבע בית המשפט כי יש להעריך את הרווחים מדי שנה בשיטת החשבונאות המסחרית המצטברת, בה השתמשה החברה. האגודה ערערה על החלטה זו, בטענה כי יש לפטור ממס את הרווחים מאגרות חוב שנרכשו בכספי חברים חדשים וכי המס צריך להתבצע רק בעת פדיון או מכירת אגרות החוב. בית המשפט דחה את טענתה הראשונה של החברה, בקובעו כי הרווחים אכן היו פירות חייבים במס שמקורם במהלך העסקים הרגיל. השופטים הסכימו עם קביעתו של בית משפט קמא כי שיטות החשבונאות של החברה אינן מאפשרות הבחנה ברורה בין מקורות הרווחים. זאת ועוד, קבע בית המשפט כי שיטת החשבונאות המסחרית המצטברת מצדיקה מיסוי שנתי של הפרשי ההצמדה, שכן היא משקפת נאמנה את פעילות האגודה. השופטים דחו גם את הטענה להתייחס לאגרות החוב כאל מלאי עסקי, בהתחשב באופיים הייחודי של ניירות ערך צמודים ובנטייה שלהם להתייקר בערכם לאורך זמן. משכך, נדחה הערעור, והחברה חויבה לשאת בהוצאות המשיב ובשכר טרחת עורך דינו של המשיב.