ת"פ 16115-08-22

תקציר

## ניתוח משפטי: פסק דין בת"פ 16115-08-22 מדינת ישראל נ' רז פסק הדין בעניין מדינת ישראל נ' אדוה רז עוסק בהרשעתה של הנאשמת בעבירת תקיפה סתם, לפי סעיף 379 לחוק העונשין, תשל"ז-1977. הניתוח המשפטי יתמקד בעקרונות המשפטיים שעמדו בבסיס ההחלטות, ובפרט בסוגיית אי-ההרשעה, כפי שהוצגה והוכרעה בפסק הדין, תוך התייחסות לחידושים ופסיקות רלוונטיות. **1. הכרעת הדין – הרשעה לאחר ניהול הוכחות:** * **העובדות:** הנאשמת הורשעה בעקבות ניהול הוכחות, לאחר שבית המשפט השתכנע בגרסת התביעה לגבי השתלשלות האירועים בחנות "תחנה מתוקה". האירוע כלל סירוב להחליף סוכריות ללא קבלה, תקיפת המוכרת במקל הליכה, ותקיפת לקוחה נוספת. * **העבירה:** תקיפה סתם – עבירה הקבועה בחוק העונשין, המגנה על שלמות הגוף והביטחון האישי. **2. סוגיית אי-ההרשעה – עקרונות ופסיקה:** הסוגיה המרכזית שעמדה לדיון בפסק הדין, מעבר להרשעה עצמה, היא שאלת ההרשעה הפלילית. בית המשפט מציג את הכלל המשפטי לפיו "הכלל המשפטי בשיטתנו הוא כלל של הרשעה", וסטייה מכלל זה תהיה רק במקרים יוצאי דופן. * **הלכת כתב (ע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מדינת ישראל):** בית המשפט העליון קבע את המבחנים המרכזיים להימנעות מהרשעה: * **פגיעה חמורה בשיקום הנאשם:** ההרשעה תפגע באופן משמעותי בשיקומו של הנאשם. * **התאמת סוג העבירה:** יש לוותר על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי ענישה אחרים (כגון הצדק, ההרתעה והגמול). * **הלכת צפורה (ע"פ 8528/12 אלירן צפורה נ' מדינת ישראל):** בית המשפט מדגיש את הצורך לבחון את סוג העבירה וטיבה על רקע הנסיבות הקונקרטיות, ולאחר מכן את הפגיעה החמורה הפוטנציאלית בשיקום. כמו כן, נדרשת השתכנעות שהפגיעה בנאשם אינה שקולה לתועלת הציבורית המעטה. יש להתייחס לנזק מוחשי-קונקרטי, ולא לתרחישים תיאורטיים. * **הלכת בר לוי (רע"פ 1240/19 עופר בר לוי נ' מדינת ישראל):** הדגש על בחינת הפגיעה הקונקרטית ביכולת העיסוק, וההפניה לגורם המוסמך לדון בכך. * **הלכת יעקובוביץ (ע"פ 3554/16 שחר יעקובוביץ נ' מדינת ישראל):** לצד עבר פלילי נקי וחרטה, הדגישה הפסיקה את הצורך בהוכחת נזק קונקרטי, ולא להסתפק בהפניה לשיקול דעתה של הרשות המוסמכת. * **"מקבילית הכוחות" (עפ"ג (מחוזי ב"ש) 66903-07-20 טאופיק אבו מדיעם נ' מדינת ישראל):** גישה זו קובעת כי ככל שמעשה העבירה חמור יותר, כך נדרש הנאשם להוכיח פגיעה קונקרטית משמעותית יותר. מנגד, בעבירות קלות יותר, ניתן להסתפק בהוכחת פגיעה כללית יותר. * **עניין קיזר (עפ"ג (מחוזי ב"ש) 27326-12-21 יצחק קיזר נ' מדינת ישראל):** הרחבה של הלכת "מקבילית הכוחות" גם לעבירות חמורות יותר, תוך הדגשת הקשר בין עוצמת הפגיעה בערכים המוגנים לבין הדרישה להוכחת נזק אישי. **3. יישום העקרונות על המקרה הנדון:** בית המשפט דן באופן יסודי בשאלת אי-ההרשעה, תוך ניתוח מעמיק של הראיות, טענות הצדדים והפסיקה הרלוונטית. * **טיב העבירה:** בית המשפט קבע כי תקיפה סתם בחנות במקום ציבורי, תוך שימוש במקל הליכה, מהווה פגיעה בערכים החברתיים של שלום הציבור וביטחון הפרט. אמנם, מידת הפגיעה בערכים המוגנים הוגדרה כ"רף מתון יחסית" בהתחשב בכך שהאירוע הופסק והמתלוננת לא נגרם נזק גופני משמעותי. * **פגיעה בשיקום:** בית המשפט בחן את טענות ההגנה לגבי פגיעה בשיקום הנאשמת, אך הגיע למסקנה כי ההרשעה לא תגדע הליך שיקומי שהנאשמת מצויה בו, בהתחשב בכך שהיא מתנדבת פעילה. בנוסף, הנאשמת לא הוכיחה נזק קונקרטי שימנע ממנה לעבוד או להתפרנס. * **עבר פלילי:** זהו שיקול מכריע. לנאשמת שלושה הרשעות קודמות (1996, 2007, 2013), כולל עבירות של תקיפת עובד ציבור ואיומים. בית המשפט הדגיש כי אין מדובר במעידה ראשונה, וההרשעה נועדה לשדר מסר מרתיע, הן ליחיד והן לרבים. * **חוסר חרטה והפנמה:** בית המשפט ציין כי הנאשמת לא הביעה חרטה כלפי המתלוננת, וכי אי-הודאתה באשמה מנעה תסקיר שירות מבחן שיכול היה להמליץ על שיקום. * **"חילול הקודש":** בית המשפט הגדיר את השימוש במקל הליכה, שהוא כלי עזר לאדם מוגבל, למטרות תקיפה כ"חילול הקודש" וחריגה מהנורמה החברתית, המצדיקה את ההרשעה. * **ההתחלה במסלול הסדר מותנה:** בית המשפט דחה את הטענה כי עצם ההתחלה במסלול הסדר מותנה מצדיקה אי-הרשעה לאחר שהנאשמת בחרה לנהל הוכחות. **4. קביעת מתחם העונש ההולם:** בהתאם לסעיפים 40ג' ו-40ב' לחוק העונשין, בית המשפט קבע מתחם עונש הולם, תוך התחשבות בערכים המוגנים, מדיניות הענישה הנוהגת ונסיבות ביצוע העבירה. * **ערכים מוגנים:** שלמות גופו, ביטחונו ושלוות נפשה של המתלוננת, וכן הסדר הציבורי. * **מדיניות ענישה:** בית המשפט סקר פסקי דין דומים, המצביעים על טווח שנע בין מאסר מותנה ל-9 חודשי מאסר בפועל, הניתנים לביצוע בעבודות שירות, לצד עונשים נלווים. * **נסיבות ביצוע העבירה:** ויכוח על החלפת סוכריות, התערבות של מספר אנשים, שימוש במקל הליכה ככלי תקיפה, והיעדר חבלות משמעותיות. **5. בחינת נסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה:** * **מצב נפשי-בריאותי:** בית המשפט נתן משקל למצבה הנפשי של הנאשמת, הסובלת מחרדה ודיכאון, אך קבע כי עונש צופה פני עתיד (מאסר מותנה) יהיה יעיל יותר. * **עבר פלילי:** כאמור, העבר הפלילי, אף שהוא ישן, היווה שיקול לחומרה. * **התנדבות בקהילה:** בית המשפט ראה בכך נקודת אור לטובת הנאשמת. * **בקשת המאשימה:** המאשימה ביקשה למקם את הענישה בתחתית המתחם (מאסר מותנה). **6. גזר הדין:** לאחר ששקל את כלל השיקולים, בית המשפט הורה על **הותרת ההרשעה על כנה**. * **עונשים שהוטלו:** * **שלושה חודשי מאסר על תנאי** למשך שלוש שנים, מותנה באי-עבירה של תקיפה או אלימות. * **פיצוי בסך 500 ₪** למתלוננת, שישולם ב-10 תשלומים. * **התחייבות בסך 3,000 ₪** למשך שלוש שנים, שתופעל במקרה של עבירת אלימות. **7. עקרונות וחידושים משפטיים בפסק הדין:** * **הדגשת חשיבות ההרשעה:** פסק הדין מחזק את הכלל לפיו הרשעה היא ברירת המחדל, ונדרשים טעמים כבדי משקל לחרוג ממנה. * **שילוב הלכת "מקבילית הכוחות":** בית המשפט מיישם את הלכת "מקבילית הכוחות" באופן מפורש, ובוחן את היחס בין חומרת העבירה לפגיעה הקונקרטית הנדרשת. * **"חילול הקודש" כשיקול להרשעה:** השימוש בחפץ יומיומי המשמש כאביזר עזר לאדם מוגבל (מקל הליכה) למטרות אלימות, נדון כשיקול משמעותי להרשעה, המדגיש את הפגיעה בערכים חברתיים רחבים יותר. * **עבר פלילי כשיקול מרכזי:** פסק הדין ממחיש כיצד עבר פלילי, גם אם ישן, מהווה מכשול משמעותי בפני בקשה לאי-הרשעה. * **חשיבות ההפנמה והחרטה:** היעדר חרטה מפורשת והיעדר הפנמה של העבירה נדונו כגורמים המשפיעים על החלטת בית המשפט, במיוחד בהקשר של הימנעות מתסקיר שירות מבחן. * **התמודדות עם מצוקה אישית:** בית המשפט מכיר במצוקה הנפשית של הנאשמת, אך אינו רואה בכך הצדקה לאי-הרשעה, ומעדיף עונש מותנה כדרך לאזן בין שיקולים אלו. **סיכום:** פסק הדין בעניין מדינת ישראל נ' אדוה רז משקף את הגישה המאזנת של בתי המשפט בסוגיית ההרשעה. בעוד שבית המשפט מכיר בשיקולים מקלים, כגון מצוקה אישית ותרומה לקהילה, הוא שם דגש רב על חומרת העבירה, הצורך בהרתעה, שמירה על שלום הציבור, ובמיוחד על השפעת העבר הפלילי. השימוש ב"מקבילית הכוחות" ובדיון המעמיק על "חילול הקודש" מדגישים את ההתפתחות בפסיקה בנוגע לשיקולים המנחים בהכרעה בשאלת ההרשעה. ההרשעה, לצד עונש מותנה ופיצוי, נועדה לשדר מסר ברור נגד אלימות, תוך איזון עם נסיבותיו האישיות של הנאשם.