ב"ל 1006-02-22

תקציר

פסק הדין מקבל את טענתו של איציק פרץ כי יש להכיר בהידבקותו בקורונה כפגיעה בעבודה. הפאנל מכיר בכך שוודאות מוחלטת לגבי מקור ההדבקה שלו אינה אפשרית, אך הוא משוכנע שפרץ הוכיח בהסתברות של יותר מ-50% שההדבקה שלו הייתה ככל הנראה קשורה לעבודה. גורמים מרכזיים כוללים את עבודתו במשרה מלאה כיועץ השקעות בבנק דיסקונט, הכוללת פגישות פנים אל פנים עם לקוחות; עקביות בחשבונות שלו ושל מעסיקו על חובות העבודה שלו; המסמכים הרפואיים שלו ושל משפחתו המעידים כי נדבקו בקורונה אחריו; ועדותו המהימנה והעקבית, הנתמכת בראיות נוספות. פרץ הציג בדיקת קורונה חיובית, אישור רפואי ותעודת מעסיק המאשרת את הסיכוי להידבקות בעבודה. הפאנל מוצא את הסברו לגבי מקור ההדבקה האפשרי - בעבודה או במהלך נסיעתו - סביר, למרות מסמך רפואי המצביע על חשיפה אפשרית לתחבורה ציבורית. היעדר ראיות סותרות והתמיכה של החקירה האפידמיולוגית מחזקים עוד יותר את טענתו. פסק הדין פוסק לפרץ הוצאות בסך 5,000 שקל, שישולמו על ידי הנתבע בתוך 30 יום.