בר"ע 62085-10-13

תקציר

המבקשת, שנפגעה בקרסול, ערערה על החלטת הוועדה להערכת נכות, שהעניקה לה דרגת נכות של 15%. המבקשת טענה כי הוועדה לא התייחסה כראוי למגבלות הנובעות מפגיעתה וכי לא שקלה את תלונותיה. עוד טענה כי הוועדה לא התייחסה במידה מספקת לחוות דעתו של פרופ' עטר, שממצאיו היו שונים מאלה של הוועדה. בית המשפט דחה את הבקשה והסכים עם החלטת בית הדין המחוזי והערכת הוועדה. פסק הדין הכיר בתפקידה של הוועדה לתרגם ממצאים רפואיים למגבלות תפקודיות ולקבוע את אחוזי הנכות, שבית המשפט אינו יכול להתערב בהם כל עוד מסקנת הוועדה תואמת את ממצאיה ואת טענות המבקש. בית המשפט מצא כי הוועדה אכן שקלה את טענות המבקש וכי החלטתה עולה בקנה אחד עם ממצאיה. עוד נקבע כי מסקנותיה השונות של הוועדה מחוות דעתו של פרופ' עטר מוצדקות על ידי הממצאים השונים אליהם הגיעה הוועדה לאחר בדיקתה הקלינית המקיפה את המבקש. משכך, בית המשפט לא ראה עילה להתערב בהחלטת הוועדה, והבקשה להתערבות נדחתה.