ת"א 29468-01-20

תקציר

בין השנים 2015-2021 ייבאה התובעת, חברה בבעלות אברהם בסר, מכלים נוזליים המכילים בעיקר אלכוהול (>96%) עם ריכוז נמוך של תמצית ריח (<0.1%) מגיאורגיה. יבוא הסחורות כפוף למסים שונים, ששיעורם תלוי בסיווג הטובין. במועד היבוא האחרון הכריזה התובעת על הטובין כמפיצי ריח, שהיו פטורים ממכס והיו בעלי שיעור מס קניה של 12%. עם זאת, אגף המכס ברשות המסים סיווג את הטובין באופן שונה, בהתבסס על מרכיבם העיקרי - אלכוהול ללא מתילציה, שחייב במס קניה של 84.24 שקל לליטר אלכוהול ונדרש אישורים רגולטוריים. סיווג זה הביא לתוספת מס בסך 8,790,143 ₪ לתובע. התובעת טענה כי יש לסווג את הטובין כמפיצי ריח, כפי שהוצהר, ואילו הנתבעת (המכס) טענה כי מדובר בהונאת מס שנועדה לעקוף את המס הגבוה על שתיית אלכוהול. התובעת אכן השתמשה בטובין להכנת משקאות אלכוהוליים, ונקבע כי החל מהמשלוח השני ואילך ידעה התובעת כי הטובין ישמשו למטרה זו ולא כמפיצי ריח. בית המשפט מצא כי הראיות שהוצגו על ידי התובעת כי הטובין היו מטהרי אוויר אינן מספיקות. עדותו של היצרן, שהיה בעל ניסיון רב בייצור משקאות אלכוהוליים, העלתה ספקות לגבי תום הלב של הצהרת התובע. יתר על כן, השימוש בפועל בטובין כמשקאות אלכוהוליים, פשטות התהליך והיעדר שינויים משמעותיים שנעשו בטובין לאחר הייבוא, כל אלה תמכו בסיווג הטובין כאלכוהול ללא מתילציה. סיווג זה נומק עוד יותר על ידי כלל הרכיב הדומיננטי למוצרים מעורבים והשימוש הפוטנציאלי בטובין להכנת משקאות. בית המשפט דחה גם את טענת התובעת כי יש לסווג את הטובין כפי שנקבעו על ידי רשות המיסים הגאורגית, והדגיש כי לכל מדינה יש את הריבונות לסווג טובין המיובאים לשטחה. בסופו של דבר, בית המשפט דחה את התביעה ופסק לטובת סיווג המכס, אשר הטיל מס גבוה יותר על התובע. התובע חויב לשאת בהוצאות המשפט בסך 12,500 ₪, ופסק הדין ניתן לטובת הנתבעת.