סע"ש 53983-11-18

תקציר

בית הדין מצא כי זכותו של התובע לשימוע הוגן לפני פיטורין נפגעה על ידי הנתבעת. מהתיעוד הלא מתוארך של שיחה בין התובעת למנהלה, מר דוד, עולה כי אי מילוי שעות העבודה הסטנדרטיות שלה נבע בחלקו ממחלה, אך מר דוד כבר החליט לפטר אותה לפני קיום שימוע. גם הליך השימוע נמצא פגום שכן התובע לא נכח במקום, ונמצאו פערים בין הודעת השימוע, פרטים נוספים והדיון עצמו. מר דוד גם לא העביר לתובעת פרוטוקול של השימוע לתגובה, והדיון שהתקיים לאחר קבלת טיעוניה בכתב לא תועד כראוי. זאת ועוד, נימוקי הפיטורים הקשורים לאי מילוי שעות העבודה הרגילות של התובעת והיעדרות עקב מחלה נמצאו בלתי מוצדקות, שכן הנתבעת ניכתה בעבר שעות אלה משכרה של התובעת, דבר המעיד על הסכמה. באשר לטענת לשון הרע לפי חוק איסור לשון הרע, מצא בית המשפט כי גרסתה של התובעת לאירועים שהובילו לפיטוריה, לא הוכחה. מעדויותיהם של סעד וגב' זדרוייבסקי, שנכחו במקום, עולה כי האירוע התרחש באופן שונה ולא כלל התנהגות תוקפנית או משפילה. בית הדין הגיע למסקנה כי תפיסתה של התובעת את האירוע הושפעה ככל הנראה ממצבה הנפשי לאחר פיטוריה. לפיכך, תביעתה לפיצויים לפי חוק איסור לשון הרע נדחתה. בסך הכל חויבה הנתבעת לשלם לתובע סך של 20,000 ₪ כפיצוי בגין פיטורים שלא כדין, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כנדרש בחוק ממועד הגשת התביעה. כמו כן חויבה הנתבעת בכיסוי שכר טרחת עורך הדין של התובעת, בסך 5,000 ₪.