ב"ל 63259-03-22

תקציר

המוסד לביטוח לאומי דחה בקשה של תובע לקצבה מיוחדת לפי תקנה 10 לתקנות הביטוח הלאומי, שאושרה על ידי בית משפט בשנת 2001. התובע לא ערער על ההחלטה, שהפכה לסופית. כעת ביקש התובע "משפט חוזר אזרחי", בטענה כי הפסיקה הקודמת התבססה על העובדה שהוא החזיק ונהג ברכב, מה שלא אמור לפסול אותו מהקצבה על פי פסיקת בית המשפט העליון משנת 1996 בעניין עמרי. המכון החליט לדחות את התביעה מכמה טעמים, ובהם סופיות פסק הדין הקודם, והיעדר ראיות לכך שפסק הדין בעניין עמרי לא היה מוכר לערכאה הקודמת. בית המשפט הסכים עם טענות המכון ודחה את התביעה על הסף. בית המשפט קיבל את הטענה כי פסק הדין הקודם היה חלוט, ואי ידיעת פסק הדין בעניין עמרי אינה מצדיקה משפט חוזר, מה גם שפסק הדין הקודם התבסס על מספר טעמים עובדתיים, ולא רק על בעלות על רכב ונהיגתו. עוד ציין בית המשפט כי בתי משפט אחרים הזכירו את הלכת עמרי ועדיין הגיעו למסקנות שונות, וכי פסיקת בית הדין הארצי שניתן לאחרונה במקרים דומים אינה חלה רטרואקטיבית. לבסוף, ציין בית המשפט כי לתובע תלוי ועומד תיק נוסף המבקש סעד זהה, דבר המחזק את הצורך לדחות את התביעה הנוכחית. פסק הדין נשלח לשני הצדדים, וניתן להגיש ערעור תוך 30 יום מיום קבלתו.