LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

תר"מ 20/25

החלטה מחוזי מרכז

📋
מספר הליך20/25
📂
סוג הליךתר"מ
📅
תאריך11 בפברואר 2023
🏛️
בית משפטמחוזי
📍
מחוזמרכז
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםסיעת התעוררות במועצת עיריית ירושלים נ. משה ליאון, עיריית ירושלים
👨‍⚖️
שופטיםאריה רומנוב

תקציר

בסדר גמור, הנה ניתוח משפטי מקיף בעברית, המבוסס באופן בלעדי על הנתונים שסופקו, ומתמקד בעקרונות המשפטיים והחידושים בתחום: **ניתוח משפטי: תעמולת בחירות, שימוש במשאבי ציבור והמבחן הדומיננטי** **מבוא** החלטה זו עוסקת בשאלת תעמולת הבחירות האסורה לפי סעיף 2א' לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי"ט-1959, ובפרט בשימוש בכספים ונכסים של גוף מבוקר (העירייה) לצורך פרסום תעמולתי. הסוגיה המרכזית הנדונה היא האם פרסומים שונים, שמקורם בתקציב העירייה, מהווים תעמולת בחירות אסורה. בית המשפט מציג את הגישה הפרשנית המחמירה הנדרשת בתחום זה, ואת מבחני העזר שפותחו בפסיקה לצורך קביעת אופי הפרסום. **עקרונות משפטיים מרכזיים** 1. **האיסור על שימוש במשאבי ציבור לתעמולת בחירות (סעיף 2א' לחוק):** הסעיף קובע כי אסור לעשות שימוש בכספים או בנכסים של גוף מבוקר (כגון עירייה) או תאגיד ממשלתי, לצורך תעמולת בחירות. החריגים המעטים המפורטים בחוק (כמו שימוש באולמות ציבוריים פתוחים) אינם רלוונטיים לרוב המקרים הנדונים. הדגש הוא על מניעת יתרון בלתי הוגן לנבחר ציבור מכהן על פני מועמדים אחרים, על ידי ניצול המשאבים הציבוריים העומדים לרשותו. 2. **מבחן האפקט הדומיננטי (הפסיקה):** מבחן זה, שפותח בפסיקה (מפי השופט א' ברק), קובע כי ביטוי ייחשב לתעמולת בחירות אם "האפקט הדומיננטי שלו הוא בהשפעתו על הבוחר ושאין לו אפקט דומיננטי אחר, כגון אפקט אמנותי". אם לפרסום יש ערך חדשותי או אינפורמטיבי משמעותי, שאינו תעמולתי במהותו, הוא עשוי להיות מותר. 3. **מבחני משנה לקביעת האפקט הדומיננטי:** הפסיקה פיתחה מבחני עזר לבחינת האפקט הדומיננטי, וכוללים: * **מועד הפרסום וקרבתו לבחירות:** פרסומים סמוכים לבחירות מעוררים חשד גבוה יותר לתעמולת בחירות. * **יוזם הפרסום:** האם הפרסום הוא יוזמה של הרשות או של גורם חיצוני. * **אופי הפרסום:** האם הוא ייחודי וחד-פעמי או שגרתי. * **תכלית הפרסום:** האם קיימת תכלית ציבורית ראויה שאינה תעמולתית, והאם היא מתממשת. * **זהות המפרסם:** האם הפרסום כרוך בהצגת הישגים של הרשות תוך קישור לנבחר ציבור מכהן. * **היקף הפרסום ועלותו:** חריגה מהעלויות המקובלות מעוררת חשד. * **דיוק ואמינות הפרסום.** 4. **הגישה הפרשנית המחמירה:** הפסיקה קובעת כי יש לנקוט בגישה מחמירה בהחלת מבחנים אלו, ובמקרים של ספק, יש להעדיף את המגבלה על השימוש במשאבים ציבוריים. הדבר נובע מהחשש לשימוש לרעה במשאבים לקידום עניינים אישיים של נבחר ציבור. 5. **"הכמות עושה את האיכות":** עקרון זה קובע כי גם פרסום שלגביו ניתן לטעון כי בפני עצמו הוא מותר, עלול להפוך לאסור כאשר הוא חוזר על עצמו פעמים רבות, והצטברות הפרסומים יוצרת אפקט תעמולתי דומיננטי. 6. **"שכל ישר":** במקרים בהם לא ניתן לקבוע מבחנים ברורים, יש להשתמש ב"שכל ישר" להערכת המצב. **ניתוח ספציפי של הפרסומים הנדונים** ההחלטה דנה בקטגוריות שונות של פרסומים, וקובעת את מעמדם המשפטי: * **פרסומים "בהזמנת" או "בברכת" ראש העירייה:** ברוב המקרים, פרסומים אלו נחשבים לתעמולת בחירות אסורה, במיוחד כאשר הם נעשים בעשרות רבות של מקרים. העמדה שהוצגה על ידי המשיבים, לפיה ניתן יהיה להשתמש בביטויים אלו רק במקרים חריגים (כגון הזמנה לסוכה) ובהתייעצות משפטית, מקובלת. * **אירועים המתקיימים בנוכחות ראש העירייה:** אם השתתפותו של ראש העיר באירוע בעלת ערך לתושבים, ניתן לפרסם על כך. עם זאת, יש להימנע מכך אם ראש העיר אינו נוכח באירוע, אך שמו מוזכר כ"במעמד ראש העיר". הדגש הוא על ערך הדיווח לציבור, ולא על יצירת רושם של חשיבות אישית. * **סרטונים יזומים בהשתתפות ראש העירייה:** שלושת הסרטונים הנדונים (ליל הסדר, סוכות, מרתון) נקבעו כתעמולת בחירות אסורה. הדבר נובע מהצגת ראש העיר כדמות מרכזית, העלות הגבוהה, והיעדר "טעם ציבורי ראוי" להצגתו באופן זה. הדבר נוגד גם נוהלים פנימיים של העירייה עצמה. * **פרסומים על שלטי חוצות:** ברכות לשנה טובה או לראש השנה יכולות להיות מותרות, אך יש להקפיד על "כמות עושה איכות". הצגת שלטים המזדהים עם ראש העיר, במיוחד במוסדות חינוך, מעבר לתקופה קצרה, מהווה תעמולה אסורה. * **חוברות "הישגים" שכונתיות:** חוברות אלו, המציגות את הישגי הרשות תוך הדגשת דמותו של ראש העיר, הוגדרו כתעמולת בחירות אסורה. העלות הגבוהה, ההבלטה של דמות ראש העיר, והמסרים המבטיחים לעתיד, כולם מצביעים על אפקט תעמולתי דומיננטי. * **שימוש במערכת המסרונים ובערוץ הטלגרם העירוניים:** שילוב שמו ודמותו של ראש העיר במסרונים אלו, גם אם הם בעלי אופי אינפורמטיבי, נחשב לתעמולת בחירות אסורה. הדבר נוגד את ההפרדה הנדרשת בין הרשות לראש הרשות. * **פרסומים בפייסבוק:** * **"תיוג" העמוד האישי של ראש העיר בפרסומי הרשות:** פעולה זו מהווה תעמולת בחירות אסורה, שכן היא נועדה להפנות עוקבים מהעמוד הרשמי לעמוד האישי ולהגביר את חשיפתו, תוך שימוש במשאבי הרשות (העמוד והעוקבים). * **שיתוף תוכן זהה או דומה בין עמוד העירייה לעמוד האישי:** בעוד שהרשות אינה יכולה למנוע שימוש בתוכן שלה על ידי אחרים לאחר שפורסם, שימוש בגישה למשאבי הרשות להשגת תמונות או תוכן שלא פורסם, או הצגת תוכן כ"שלו" כאשר הוא נוצר על ידי עובדי העירייה, מהווה תעמולת בחירות אסורה. * **מתנות:** * **הוספת שם ראש העיר למתנות המחולקות מכספי הרשות:** לרוב, פעולה זו מהווה תעמולת בחירות אסורה, בהיעדר "טעם ציבורי ראוי" להוספת שמו. * **חריג:** חולקת מארזי שוקולד למתנדבים בתקופת הקורונה, שכללה דברי ברכה והערכה בחתימתו האישית של ראש העיר, הותרה, מטעמים של הבעת תודה אישית בתקופה מורכבת. * **לוחות שנה וקלנדרים:** צירוף לוח שנה (או מגנט) עם שמו, תמונתו וברכתו של ראש העיר, במיוחד כאשר הוא מצורף לחשבון ארנונה, מהווה תעמולת בחירות אסורה, בפרט בשנת בחירות, בשל ההשפעה המתמשכת והקישור הישיר לישגי הרשות. * **חוברת "עוד אבנך ונבנית":** אף על פי שהמשיבים טענו כי לא שולם תשלום נוסף עבור הכללת ברכת ראש העיר בחוברת זו, נקבע כי הדבר מהווה שימוש במשאב של המשיבה (הקשר עם העיתון, במסגרת עסקת פרסום), ולכן מהווה תעמולת בחירות אסורה. * **שקיות מתנה לחג שמחת תורה:** חלוקת כ-110,000 שקיות ממתקים עם ברכות ושמות של ראש העיר וסגנו, בעלות כוללת של מעל חצי מיליון ש"ח, הוגדרה כתעמולת בחירות אסורה. העלות הגבוהה, היעדר טעם ציבורי לצירוף שמות נבחרי הציבור, והיקף החלוקה, כל אלו מצביעים על האפקט התעמולתי הדומיננטי. **חידושים משפטיים והשלכות** 1. **החמרה ודגש על "שכל ישר":** ההחלטה מדגישה את המחמירות הנדרשת ביישום החוק, ואת החשיבות של "שכל ישר" במקרים גבוליים. גישה זו נועדה למנוע ניצול לרעה של כוח פוליטי ומשאבים ציבוריים. 2. **הרחבת היקף המבחן הדומיננטי:** ההחלטה מרחיבה את היישום של מבחן האפקט הדומיננטי, ואינה מסתפקת בניתוח הפרסום הבודד, אלא בוחנת גם את הצטברות הפרסומים ("הכמות עושה את האיכות"). 3. **זיהוי משאבים ציבוריים חדשים:** ההחלטה מכירה במשאבים ציבוריים חדשים, כגון דפי פייסבוק עירוניים, ערוצי טלגרם, ומאגרי מסרונים, ככאלה שאין להשתמש בהם לתעמולת בחירות. 4. **הגדרת "טעם ציבורי ראוי":** ההחלטה מבהירה כי "טעם ציבורי ראוי" אינו יכול להיות רק אמירה כללית על אופי העיר או מסורת, אלא דורש הצדקה קונקרטית ומפורטת. 5. **הפרדה בין הרשות לנבחר הציבור:** ההחלטה מחזקת את הדרישה להפרדה בין פעולות הרשות לבין קידום אישי של ראש הרשות, במיוחד בתקופת בחירות. **סוף דבר** בית המשפט קיבל את העתירות ביחס לרוב הפרסומים הנדונים, וקבע כי רבים מהם מהווים תעמולת בחירות אסורה לפי סעיף 2א' לחוק. המשיבים חויבו לנהוג בהתאם לדין ולקביעות ההחלטה בפרסומים עתידיים, תוך הקפדה יתרה, במיוחד בשנת בחירות. הושם דגש על הצורך בהבחנה ברורה בין פרסומים אינפורמטיביים או בעלי ערך ציבורי לבין פרסומים שמטרתם העיקרית היא תעמולת בחירות, תוך מתן פסיקת הוצאות למשיבים.

חקיקה מקושרת

חוק הבחירות (דרכי תעמולה)חוק מבקר המדינה

תר"מ 20/25 סיעת התעוררות במועצת עיריית ירושלים נ. משה ליאון, עיריית ירושלים, מחוזי (11.2.2023)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית