ת"צ 34471-06-16

תקציר

בית המשפט העליון קבע כי יש לדחות בקשות לתביעות ייצוגיות רק במקרים חריגים. עוד קבע בית הדין כי ניתן לקשור את עילת הדחייה להיעדר עילת תביעה, ובמקרה כזה לא יהיה צורך בדיון נפרד בבקשה. עם זאת, ישנם מקרים בהם בירור פשוט של העובדות או החוק יכול לדחות את הבקשה על הסף. השאלה במקרה זה היא האם הבקשה עומדת בדרישות חוק התובענות הייצוגיות. על פי חוק זה, ניתן להגיש תובענה ייצוגית רק בסוגים מסוימים של תביעות, לרבות תביעות נגד הרשויות להשבת מיסים, אגרות או תשלומי חובה אחרים שנגבו שלא כדין. המבקשים מבקשים לאשר תובענה ייצוגית בעניין תשלומים עבור שירותי ביוב, אשר לטענתם נגבו שלא כדין על ידי המשיבים. המשיבים, לעומת זאת, טוענים כי התשלומים אינם מיסים, אגרות או תשלומי חובה, אלא עלות השירות הניתן, קרי מחיר. ההבדל העיקרי כאן הוא שמחיר פירושו שהבקשה אינה נופלת תחת הקריטריונים לתביעה ייצוגית. לאחר בחינת הבסיס המשפטי לתשלומים, מסכים בית המשפט עם המשיבים כי התשלומים עבור שירותי ביוב הם מחיר עבור אספקת השירות ולא תשלום חובה כפי שנטען על ידי המבקשים. מאחר שתשלומים אלה אינם מהווים מס, אגרה או תשלום חובה אחר, לא ניתן לאשר את הבקשה לתביעה ייצוגית והיא נדחית. כן יישאו המבקשים בהוצאות המשיבים בסך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ, וישיבת ההוכחות שנקבעה תבוטל.