עת"מ 26476-11-20

תקציר

בית המשפט קבע כי חוב בסך 97,799.37 ₪ בארנונה, שנצבר על ידי בעל נכס שנפטר בין השנים 2006 ל-2008, לא ייגבה מהעותר – יורשו של המנוח. החלטה זו התקבלה בשל עיכובים מצד העירייה בגביית החוב, וכן בשל תקופת ההתיישנות. העירייה לא הצליחה להוכיח כי עשתה מאמצים מספיקים לגבות את החוב בתוך פרק זמן סביר. מלבד שני מכתבים שנשלחו ב-2008 וניסיון כושל לתפוס רכב ב-2010, העירייה לא נקטה שום פעולה משמעותית עד 2016, שמונה שנים לאחר שהצטבר החוב. יתרה מכך, גם לאחר שנודע לה על מותו של בעל הנכס בשנת 2017, העירייה לא יצרה קשר עם היורשים ולא עדכנה אותם על החוב עד שנת 2020. בית המשפט קבע כי התנהלות זו מהווה שיהוי בגביית החוב, ובכך מטה את הכף לכיוון פטור העותר מן החוב. זאת, במיוחד נוכח גילו של החוב, היעדר חוסר תום לב מצד העותר, והעובדה שבמשך שנים רבות המנוח לא היה חייב בארנונה כלשהי בשל מצבו הבלתי ראוי למגורים של הנכס ונוכחותו של מחזיק רשום אחר. בנוסף, הסכום הצנוע יחסית של החוב – כ-100,000 ₪ – מצדיק עוד יותר לפטור את העותר מתשלום החוב. לבסוף, העירייה מחויבת לכסות את הוצאות העותר בסך 10,000 ₪.