בד"מ 4/09

תקציר

עורך דין ישראלי, אריאל לשם, הובא לבית המשפט על ידי לקוחו לשעבר, יואל ישראלי, משום שלא ייצג אותו כראוי בתביעה לפירוק שיתוף. בתלונה נטען כי לשם הגיש בקשה לדחיית התביעה בנימוק של היעדר סמכות מקומית, בקשה שנדחתה, וכתוצאה מכך נפסקו הוצאות לישראלי. לשם הואשם בכך שלא יידע את מרשו על החלטה זו ולאחר מכן ייעץ לו שלא לשלם את ההוצאות כשנשאל על כך. עוד נטען בתלונה כי לשם סירב למסור תיקי חקירה ולספק קבלות על תשלומים שבוצעו, וכי ההודעה על הפסקת הייצוג נשלחה לבית המשפט באופן בוטה ותוקפני שיש בו כדי לפגוע בשמו הטוב של ישראל. לשם הודה כי ייצג את ישראל אך הכחיש את הטענות וטען כי מדובר בטקטיקה משפטית שנועדה לשנות את החלטת בית המשפט ולהתחמק מתשלום שכר טרחתו. הוא גם חלק על האופן שבו נכתבה הודעת הפיטורים, וטען כי היא באה בתגובה לאיום של ישראלי להאשים אותו בחוסר מקצועיות. בית המשפט מצא את לשם אשם בהפסקת הייצוג ובהפרת חובת הנאמנות שלו כלפי ישראל. הודעת הפיטורים, כך פסקו, נועדה להכפיש את הישראלי בפני בית המשפט ונכתבה באופן שעלול לפגוע באמינותו. עם זאת, בית המשפט לא מצא את לשם אשם בכך שלא יידע את ישראלי על החלטת בית המשפט בעניין ההוצאות, או באי שמירה על כבוד המקצוע. עונשו של לשם היה תשעה חודשי השעיה מלשכת עורכי הדין, מתוכם שלושה חודשים השעיה בפועל, והיתר מאסר על תנאי למשך שלוש שנים. עונש ההשעיה היה מצטבר יחד עם עונשי השעיה אחרים שקיבל לשם בגין עבירות משמעת אחרות. עוד קבע בית המשפט כי לא ייפסקו הוצאות במקרה זה בשל היעדר פגיעה במתלונן ובמצבו הכלכלי של הנאשם.