רע"א 9473/12

תקציר

פסק הדין הנדון מתייחס לסכסוך בו היו מעורבים חברת מנות מוקד ארצי בע"מ ומספר חברות נוספות הנמצאות בהליכי פירוק, וכן בעלי מניותיהן והמשיב שבבעלותו נכס המושכר לחברות אלו. הנושא המרכזי הוא תביעת חוב בגין דמי השכירות של הנכס. המשיבה, שהיא בתו של המבקש, הגישה ערעור על קבלתה החלקית של תביעתה על ידי המנהלים המיוחדים שמונו על ידי בית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המשיב, והביא את המבקש – בעל השליטה בחברות – לבקש לבטל את פסק הדין, בטענה שהוא פוגע בו כלכלית. בית המשפט המחוזי דחה בקשה זו, מה שגרם למבקש לפנות לבית המשפט העליון. המבקש טען כי יש לראות בהליך בבית המשפט העליון ערעור בזכות, ואילו המשיבים טענו כי למבקש, שלא היה צד להליך הראשוני בבית המשפט המחוזי, אין זכות ערעור. כונס הנכסים הרשמי פירש את החלטת בית המשפט המחוזי כמתירה למבקש לערער על דחיית בקשתו לבטל את פסק הדין. שופט בית המשפט העליון קבע כי למבקש אין זכות ערעור, שכן הוא אינו צד להליך בבית המשפט המחוזי, ועל כן יש לדחות גם את בקשתו למתן רשות ערעור. השופט הבהיר כי ככלל, ערעור על החלטת נאמן בתביעת חוב נדון כערעור זכות, אך הדבר חל רק על צדדים המעורבים בהליך הראשוני. פקודת פשיטת הרגל תומכת אף היא בתפיסה כי ערעור יכול להיעשות רק על ידי מי שהיה צד להליך בערכאה נמוכה יותר. זאת ועוד, השופט ציין כי לא היה צורך במעורבותו של המבקש בהליכים הקודמים וכי טענותיו נדונו לגופן בבית המשפט המחוזי. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, מבלי לפסוק הוצאות למי מהצדדים.