ע"פ 4650/08

תקציר

מדובר בסכסוך משפטי ממושך שבמרכזו פעילות בנייה בלתי מורשית של ברנס, קשישה שבנתה באופן בלתי חוקי ללא היתר מספר מבנים בשטח כולל של 3,440 מ"ר. בתחילה הוגש נגדה כתב אישום בשנת 2000 בגין הקמת מבנה בשטח של 1,000 מ"ר ללא אישור, מה שהביא לצו הריסה שלא מומש. הרשעות נוספות הוגשו בגין בנייה בלתי מורשית נוספת, שהסתיימו בקנס כבד ובצו השעיה כדי לאפשר לברנס זמן להשיג את האישורים הדרושים. עם זאת, ערעורה על עונשים אלה נדחה בשנת 2006, ולמרות ניסיונות להאריך את המועד האחרון לביצוע ולעכב את פסק הדין, מאמציה נדחו שוב ושוב על ידי בתי המשפט, מה שהדגיש את הזלזול המתמשך והבוטה בצווים שיפוטיים ובחוק. בתי המשפט מתחו ביקורת על ברנס על כך שלמעשה לקחה את החוק לידיים בכך שהמשיכה בבנייה בלתי מורשית וציינו כי נעשה שימוש מסחרי במבנים, בניגוד לטענותיה לשימוש חקלאי. בעררים ברמות השונות נטען כי לא נשקלו מסמכים רלוונטיים להכשרת הבנייה, אך טענות אלה נדחו בשל אי הגשת תכנית פורמלית ופעילות בלתי חוקית מתמשכת. בתי המשפט שבו והדגישו את ההקשר הרחב יותר של אכיפת חוקי התכנון והבנייה נוכח סוגיות הבנייה הבלתי חוקית המשתוללות. פסק הדין הסופי דחה עיכובים נוספים, בנימוק של ניצול לרעה של הליכים משפטיים והדגיש את החובה לשמור על החוק, והורה לברנס לשלם הוצאות משפטיות נוספות. פסק הדין מדגיש את מחויבותה של הרשות השופטת לטיפול בבנייה הבלתי חוקית כבעיה מתמשכת וכלל ארצית, ומדגיש את חשיבות ההקפדה על פרוטוקולים משפטיים לאישור תוכניות בנייה לפני בנייה, בניגוד לגישתו של ברנס.