תו"ח 9391-12-08

תקציר

פסק הדין דן בשלושה סוגים שונים של עבירות הקשורות לבנייה ולשימוש בקרקע ללא היתרים מתאימים, ואי קיום צו שיפוטי להפסקת שימוש. האישום הראשון מתייחס לנאשם מס' 1, אשר מוחזק אחראי לעבירות של ביצוע עבודה ושימוש במקרקעין ללא היתר. השופט מסביר כי יש להתחשב בידיעת נציגי הנאשם בעת ביצוע העבירה בעת בחינת ידיעת הנאשם לפי סעיף 208(ב)(2) לחוק התכנון והבניה. מאחר שהנאשם לא הביא כל ראיה לידיעתם ולפעילותם של באי כוחם, ההגנה לפי סעיף זה נכשלת. השופט דוחה גם את טענות ההגנה בנוגע לאישום השני הנוגע לשימוש בקרקע ללא היתר, ואת טענת הצדק, וקובע כי כל פגמים בהתנהלות הרשות או בהליך אינם מצדיקים את ביטול כתב האישום. לבסוף, השופט מוצא כי הנאשמים מס' 1, 4 ו-5 אשמים בעבירות המפורטות בכתב האישום, כאשר העבירות נוגעות לשימוש במקרקעין ללא היתר ואי קיום צו שיפוטי. פסק הדין מדגיש את חומרת ביצוע הבנייה הבלתי חוקית ואת הצורך בהקפדה על תקנות התכנון והבנייה.