ת"צ 37226-12-14

תקציר

תובענה ייצוגית הוגשה נגד משיב ששמו לא פורסם, בטענה כי הם גבו שלא כדין רכיב "זכויות מים" במסגרת "אגרת הנחת צנרת", בניגוד לכללי תאגידי מים וביוב. המבקש ביקש להשיב כספים אלה שנגבו יתר על המידה בשם כל אלה ששילמו אגרה זו. עם זאת, בטרם ניתן היה לדון בתיק, הגישו המשיב הודעת פיטורין, לפיה הפסיקו לגבות את האגרה השנויה במחלוקת, החל מיום 1.1.2015. בעקבות זאת קבע השופט כי לא ניתן לאשר את התביעה הייצוגית. לאחר מכן ביקש המבקש שכר טרחה ושכר טרחת עורך דין, והשופט פסק גם על כך. טענת המבקשת הייתה כי התובענה הייצוגית היטיבה עם הציבור והביאה להפסקת הגבייה הבלתי חוקית של הכספים, ועל כן יש לפצותם. המבקש העריך את הסכום שבמחלוקת בכ-5 מיליון שקל, וביקש גמול בגובה של 15% מסכום זה, וכן שכר טרחת עורך דין והוצאות. המשיב טען, כי יש לדחות את התביעה משום שהרשות האחראית תיקנה את הכללים הרלוונטיים – והביאה להפסקת התשלומים – וכי פעולתו של המבקש לא תרמה לתוצאה זו. זאת ועוד, המשיב טען כי המבקש ובא כוחם נגרמו להם סיכון ומאמץ מינימליים, ועל כן לא מגיע להם שכר משמעותי. השופט קבע כי אמנם תביעת המבקש תרמה במידת מה להפסקת גביית היתר, אך אין לה השפעה כפי שנטען, שכן המשיב כבר פרסם תוכניות לתיקון הכללים טרם הגשת התובענה הייצוגית. לכן, התועלת לקבוצה המיוצגת הייתה מוגבלת. עוד קבעה השופטת כי הסיכון והמאמץ שנגרמו למבקשים ולבאי כוחם לא היו משמעותיים כפי שנטען, שכן הפרסום באתר האינטרנט של הרשות הפחית את הסיכון. בסופו של דבר, פסקה השופטת למבקש שכר טרחה בסך 3,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ₪, אך לא פסקה הוצאות כלשהן עבור עורך דינו המומחה של המבקש. המשיב חויב לשלם סכומים אלה למבקש. עוד הורה השופט לשלוח העתק מפסק הדין למנהל בתי המשפט לצורך רישום במרשם התובענות הייצוגיות.