ת"א 13370-08-11

תקציר

הסכסוך בין בינת תקשורת מחשבים בע"מ לבין טלדור מערכות מחשבים 1986 בע"מ נסוב סביב הפרת חוזה הקשורה לפרויקט עם משרד הביטחון. שתי החברות, המשתייכות לקבוצה העוסקת במחשוב ותקשורת, השתתפו בפרויקט במשותף, אך התגלעו חילוקי דעות בנוגע לביצוע המכרז, שהובילו לחתימה על הסכם גישור ובהמשך להסכם נוסף. ההסכם הנוסף נועד למזער את הפסדי בינת עקב צמצום היקף הפרויקט, וקבע כי טלדור תבצע רכישות מבינת בתוך תקופה של 24 חודשים. בינת טענה כי טלדור לא עמדה בהתחייבויותיה על פי ההסכם, בפרט לגבי זהות הגוף הרוכש, וביקשה סעדים על פי הסכם הגישור. עם זאת, השופט מצא כי טלדור לא נדרשה לעמוד בהתחייבויותיה באופן אישי ויכולה לעשות זאת באמצעות חברות בנות, כל עוד הרכישות מתבצעות. עוד קבע השופט כי טלדור אכן רכשה מוצרים מבינת באמצעות חברת הבת טלדור תקשורת, ובכך עמדה בהתחייבויותיה החוזיות. בנוסף, טלדור לא הצליחה להוכיח כי רכישות מסוימות קשורות לפרויקט אלתא, ולכן לא עמדה בדרישות סעיף נוסף בהסכם הנוסף. בעקבות זאת נדרשה טלדור לשלם לבינת פיצוי מסוים בגין הפרה זו. למרות טענות בינת לזיוף הקשורות למסמכים מסוימים, השופט לא מצא כל הצדקה לטענות אלה. ככלל, התביעה נדחתה ברובה בשל כישלונה של בינת להוכיח את טענותיה, ושני הצדדים חויבו לשאת בהוצאותיהם. פסק דין זה ניתן בהעדר הצדדים ביום 22.7.2014.