ב"ל 19663-05-19

תקציר

התובע, מתקין ומתקן מעליות, ביקש להכיר בליקויי יד וברכיים שלו כנפגעי עבודה עקב מיקרוטראומה או מחלות מקצוע. הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, דחה תחילה את טענותיו. בית הדין מצא כי התובע לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בתביעתו לפגיעה בברכו כפגיעה בעבודה. טענת התובע כי הפגיעה בברכו נבעה מעלייה חוזרת ונשנית במדרגות ועבודה בעודו כפוף לא נתמכה בגרסאות עקביות לגבי תדירות הטיפוס ומשכו. יתר על כן, עבודתו כללה תנועות ותנוחות שונות ולא תנועות חוזרות. בנוסף, השימוש במעליות וסיוע מעמיתיו הפחיתו את הלחץ על ברכיו. בית המשפט הדגיש כי תיאוריית המיקרוטראומה חלה על תנועות חוזרות ולא על תנוחות, ואין די בעבודה פיזית לבדה כדי לבסס טענת מיקרוטראומה. עם זאת, מאחר ששני הצדדים הסכימו למנות מומחה רפואי לליקוי היד, קיבל בית המשפט את תביעת התובע על בסיס מקדמי וימנה מומחה שיבחן את הקשר הסיבתי בין ידיו של התובע לבין תנאי עבודתו. ההחלטה בדבר מינוי מומחה תתקבל בנפרד. התביעה להכרה בלקיעת הברך כפגיעה בעבודה נדחתה, וכל צד יישא בהוצאותיו.