ת"א 29394-03-16

תקציר

בית המשפט הורה למדינה לשלם לתובעת פיצויים בגין הפקעת אדמתה, שהתרחשה לפני כחמישים שנה לצורך הרחבת בסיס צבאי. הפיצוי מכסה את התקופה שבין 1986 ל-2017, המחושב בשיעור שנתי של 6% משווי הקרקע המשתנה בכל שנה, לפי השווי הגבוה יותר שנקבע על ידי השמאי מטעם הנתבעים או המומחה שמונה על ידי בית המשפט לכל שנה ושנה. לסכום הפיצוי יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כנדרש בחוק מינואר 2018 ועד למועד התשלום בפועל. הנתבעים יישאו גם בשכר טרחת עורך דינה של התובעת - המחושב בשיעור כולל של 14% מסכום הפיצוי נכון למועד פסק הדין - וב-33% מהוצאותיה, לרבות שכר טרחת השמאי, השמאי והמומחה שמונה מטעם בית המשפט, ובלבד שתציג ראיות לתשלום. השופט דחה את טענת המדינה לדחות את התביעה מחמת שיהוי, וקבע כי התובעת לא ויתרה על זכותה לפיצוי וכי המדינה גם ניהלה עמה דיונים ארוכים לאורך השנים. עוד קבע השופט כי הקרקע, שיועדה לקרקע חקלאית בעת ההפקעה, אינה בעלת פוטנציאל לבנייה למגורים. לפיכך, שווי הקרקע נקבע בהתאם לייעודה החקלאי. בנוסף, השופט קבע את דמי החכירה על 6% מערך הקרקע לשנה, תוך התעלמות מהשנים הראשונות לאחר ההפקעה, בהן הערכים היו נמוכים, והורה למדינה לשלם ריבית עד למועד תשלום הפיצויים בפועל.