בר"ע 65989-11-17

תקציר

פסק הדין המדובר הוא לגבי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור. המבקש החמיץ את המועד האחרון להגשת ערעור ביום אחד. על פי החוק, בקשת הערעור הייתה צריכה להיות מוגשת בתוך 15 יום מיום מתן פסק הדין למבקש. במקרה זה, פסק הדין ניתן והוצג לבא כוח המבקש ביום 13.11.2017, כלומר המועד האחרון היה 28.11.2017. בקשת רשות הערעור הוגשה ביום 29.11.2017. המבקש טען כי הוא נמצא בחופשת מחלה וכי מתנהלים נגדו הליכים אחרים, אשר מנעו ממנו לעמוד במועד. עם זאת, טעמים אלה לא נחשבו תקפים על ידי בית המשפט. למרות זאת, החליטה השופטת להיעתר לבקשה להארכת מועד בשל שילוב של גורמים נוספים. אלה כללו את השיהוי הקצר של פחות מיממה, היעדר התנגדות המשיב, הסיכוי שהערעור יתקבל והעובדה שהמשיבים עצמם פתחו בהליכים נוספים למחרת. בנוסף, ציינה השופטת כי טענות המבקש בערעור אינן בלתי סבירות, והסכום שנגבה מהמבקש בפסק הדין היה מזערי. בסופו של דבר, השיהוי הקל ונסיבות המקרה הביאו את השופט להפעיל את שיקול דעתו לטובת המבקש, והעניק לו ארכת זמן להגשת ערעורו.