ת"א 15116-10-15

תקציר

פסק הדין משרטט סכסוך רכושי מורכב בין מספר בעלי דירות בבניין. עיקר המחלוקת נסובה סביב מערכת אנרגיה סולארית המותקנת על גג בשטח של 160 מ"ר, שהוצמדה במקור לדירות בבעלות הנתבעים 1 ו-2 (כרמי) והנתבעים 3 ו-4 (מודעי). התובעים, בעלי דירות אחרים בבניין, טענו כי שטח הגג האמור נמכר להם בהסכם מכר מיום 31.5.81. לטענת התובעים, מטרת הסכם זה הייתה להוסיף את שטח הגג לרכוש המשותף של הבניין על מנת שמערכת האנרגיה הסולארית תוכל להיטיב עם כלל בעלי הדירות. הם ביקשו מבית המשפט לאכוף הסכם מכר זה, להפחית 80 מ"ר משטחי הגג הצמודים לדירות הנתבעים, ולרשום את 160 המ"ר שבמחלוקת כרכוש משותף של כל בעלי הדירות. מנגד, הנתבעים טענו כי מדובר בהסכם הלוואה ולא במכירה, ולכן אין צורך בתשלום מס שבח ומס רכישה. עוד נטען, כי תביעת התובעים חוסה תחת חוק ההתיישנות ומהווה ניצול לרעה של הליכי משפט בשל תביעה קודמת בבית משפט השלום. בית המשפט בחן בדקדקנות את חומר הראיות והגיע למסקנה כי העסקה משנת 1981 אכן הייתה מכירה ולא הלוואה, בהתבסס על עדויות עדים מהימנות ומסמכים תומכים. השופט מצא כי הנתבעים קיבלו את מלוא מחיר הרכישה, וכי מערכת האנרגיה הסולארית קיימת על שטח הגג שבמחלוקת למעלה מ-30 שנה. זאת ועוד, בית המשפט דחה את הגנת ההתיישנות של הנתבעים, בהתחשב בהודאתם שלהם בזכות בדיווחים לרשויות המס בשנים 2012 ו-2013, וברישום הערת אזהרה בשנת 2008. עוד הבהירה השופטת כי התביעה הקודמת בבית משפט השלום לא מיצתה את עילת התביעה, שכן היא התייחסה רק לחזקה ולשימוש בשטח שבמחלוקת ולא לתביעה הקניינית. בסופו של דבר, פסק הדין אכף את הסכם המכר, והורה על חיסור שטחי הגג שצוינו מדירות הנתבעים ורישומם כרכוש משותף. כמו כן חויבו הנתבעים לשאת בהוצאות המשפט של התובעים, בסך 20,000 ₪. בפסק הדין הודגש כי אם הנתבעים יסרבו לשתף פעולה בתיקון צו הבתים המשותפים, יוכלו התובעים להגיש תביעה נוספת למינוי כונס נכסים. בית המשפט גם נתן הנחיות למדידה ולרישום השטח שבמחלוקת, תוך הכרה בנחיצות של סקיצה מעודכנת.