ת"א 1523/00

תקציר

ילדיו של המנוח, אהרון ישר מחקשווילי, שוויתר על חלקו בירושת אחיו לטובת אחיותיו, הגישו תביעה כדי לערער על כתב הוויתור, בטענה שהוא מיותר ונחתם תחת השפעתן ועושקתן של אחיותיו, הנתבעות. בית המשפט בחן את התביעה לפי חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973. נקבע כי המנוח היה נתון להשפעה בלתי הוגנת מתמשכת של הנתבעים, אחיותיו, וחתם על כתב הוויתור בעודו נתון במצוקה ותלוי בהם. עם זאת, התובעים לא הוכיחו כי תנאי הוויתור היו גרועים באופן בלתי סביר מהמקובל, וזהו יסוד מצטבר הנדרש לעילת העושק לפי סעיף 18 לחוק החוזים. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי אין להחיל את עילת ההשפעה הבלתי הוגנת, הנזכרת בחוק הירושה, כעילה עצמאית לפי דיני החוזים, שכן היא מוגבלת לענייני צוואות שבסעיף 30 לחוק. גם החלת סעיף 30 על המקרה הנוכחי, סכסוך פרטי על ויתור ירושה, לא הייתה ראויה. עוד טענו התובעים כי יש לבטל את כתב הוויתור על בסיס עקרונות של תום לב ועשיית עושר ולא במשפט, אך בית המשפט דחה טענות אלה, שכן העובדות אינן תומכות בהן, והסעד המבוקש לא נכלל בכתב התביעה. לסיכום, דחה בית המשפט את תביעת התובעים והורה להם לשלם לנתבעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין.