ע"א 10798/04

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס למחלוקת על הסכמי הלוואה ושעבוד נכסי נדל"ן כבטוחה. המבקשות, שהן אחיות ונשות הלווים, ערערו על החלטת בית המשפט המחוזי שדחה את תביעתן לבטל את הסכמי ההלוואה ולעצור את הליכי ההוצאה לפועל בנכסיהן. האחיות טענו כי לא היו מודעות לפרטי ההסכמים ולא הבינו על מה הן חותמות. המשיבים, לעומת זאת, טענו כי ההסכמים ברורים וכי המבקשים היו מודעים היטב להשלכותיהם, לרבות ויתור על הגנות מפני פינוי. המבקשים ביקשו צו ארעי שיעצור את הליכי ההוצאה לפועל עד לשמיעת ערעורם, דבר שבית המשפט דחה בעבר. השופט עופר בן-צבי קבע כי המבקשים אמנם לא הוכיחו סיכויי הצלחה לגופו של ערעור, אך הוכיחו כי ערעורם אינו נטול שחר, ועל כן המשיב אינו יכול לבסס את טענותיהם על נקודה זו. באשר למאזן הנזקים, קבעה השופטת בן-צבי כי למבקשים נגרם נזק חמור אם יפונו מדירות המגורים שלהם טרם סיום הערעור, אשר שווה לכל הפחות לנזק שנגרם למשיב אם מימוש הבטוחות יתעכב. לפיכך נעתר השופט לבקשת המבקשים למתן צו מניעה זמני, שיאסור על המשיב לממש את הבטוחות בדירות המגורים, ובלבד שכל מבקש יפקיד בתוך שבועיים 500,000 ₪ או ערבות בנקאית אוטונומית. פסק הדין לא חל על נכס מסחרי נפרד שהיה גם הוא חלק מהבטוחה. שני הצדדים היו פטורים מתשלום הוצאותיו המשפטיות של הצד השני.