ה"פ 6205-06-19

תקציר

השופט פותח בקובעו כי יש לדחות את טענת הפתיחה של התובע שכן לבית המשפט אין סמכות עניינית לדון בתיק, והוא גם נכשל לגופו של עניין. ראשית, באשר לסמכות השיפוט, השופט מציין כי התיק נוגע למקרקעין ולכן יש לטפל בו על ידי בית משפט השלום, אלא אם כן הנכס נשוא התביעה מוערך מעל סכום מסוים, דבר שלא הוכח במקרה זה. לפיכך, בית המשפט המחוזי נעדר סמכות בעניין. עם זאת, השופט בוחן גם את המקרה לגופו. השופטת מדגישה כי הדין הישראלי מטיל את נטל ההוכחה על התובע, אך התובע לא הצליח להוכיח די הצורך מספר טענות מרכזיות. אלה כוללים את טענות התובע כי הקרקע ניתנה במתנה לדודיו על ידי סבתם, כי רכש מחצית ממנה מאחד מדודיו, כי הוא פיצה את שלושת אחיו על חלקם וכי הוא החזיק בקרקע באופן ייחודי במשך 30 שנה. יתר על כן, השופט מוצא סתירות וחוסר ראיות בנוגע לטענות התובע בדבר פגישה בין סבתו לנוטריון, כמו גם מצג שווא לכאורה של דודו בדבר בעלות בקרקע. ככלל, מסקנת השופט היא כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו ולכן יש לדחות את הטענות המפורטות. משכך, טענת הפתיחה נדחית לגופה. לבסוף, נדרש התובע לכסות את הוצאות הנתבע בסך 10,000 ₪, ללא תוספת מע"מ.