בג"צ 38/76

תקציר

פסק הדין המדובר נסוב סביב מחלוקת תכנונית הנוגעת להצעתה של חברת פורטלנד מפעלי מלט "נשר" בע"מ לפתיחת מחצבת אבן חדשה. מדובר בבקשה לשינוי תב"ע מקומית כך שתתאים למחצבה. שינוי זה אושר על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, וגרר ערר של המועצה המקומית תמרה, המיוצגת על ידי עו"ד עמר. ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, בראשות האדריכל אלון, דחתה את הבקשה להציג ראיות נוספות והעלתה שאלות לגבי מעמדו של העותר. הסוגיה המרכזית הייתה האם התכנית המדוברת מהווה תכנית מפורטת או תכנית מתאר לתיקון תכנית מתאר מקומית. בפסק הדין, שניתן על ידי השופט ברנזון, נקבע כי התכנית היא אכן תכנית מתאר לתיקון תכנית המתאר המקומית. כתוצאה מכך, רק לחבר הוועדה המחוזית יש סמכות לערער על ההחלטה, ולא למועצה המקומית. קביעה זו מבוססת על הוראות הדין המסדירות את דיני התכנון והבניה, שאינן מקנות לעותר זכות ערר. בית המשפט מכיר בהשלכות המעשיות של החלטה זו, המונעת מהמועצה המקומית להציג את עניינה ישירות בפני המועצה הארצית. עם זאת, פסק הדין מדגיש כי לעותרת עדיין יש הזדמנות להציג את השגותיה בשלב התכנית המפורטת ומבטיח כי הוועדה הקודמת כבר שקלה את הנושא לעומק. העתירה נדחית, והצו המותנה מבוטל.