ע"א 434/93

תקציר

הערעור במקרה זה נסוב סביב הגדרת "רכב מנועי" לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, בעקבות תיקון משנת 1983, הקובע במפורש האם הרכב הנדון, מחפרון, מהווה "רכב מנועי" כהגדרתו בחוק. בפסק דינו של בית המשפט קמא נקבע כי המחפרון אינו נופל תחת הגדרה זו, ובכך דחתה את תביעת המערערת לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הגדרת "רכב מנועי" בחוק היא רכב הנע בכוח מכני על הקרקע, שמטרתו העיקרית לשמש לתחבורה יבשתית, ומסוגל לנוע בכוח מכני על הכביש. החלטת הערכאה הראשונה נסמכה על כך שהמחפרון לא עמד בדרישת היותו "כשיר" לנוע על הכביש, שכן הוא לא עמד במהירות המותרת של 40 קמ"ש לפי תקנות התעבורה. ערכאת הערעור הסכימה כי ההנמקה לכך פגומה, אך בכל זאת אישרה את החלטת הערכאה הנמוכה יותר. לטענתם, המחפרון אינו ממלא אחר דרישת ה"כשירות" לנוע על הכביש מסיבה אחרת – תקנה 39א לתקנות התעבורה אוסרת על נסיעת כלי רכב בכביש במהירות מרבית של עד 30 קמ"ש. לפיכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי המחפרון אינו עונה להגדרת "רכב מנועי" והתאונה אינה נחשבת ל"תאונת דרכים" לפי חוק הפיצויים. לפיכך נדחה הערעור, אך המשיב ויתר על הוצאות ושכר טרחת עורך דין בנסיבות המיוחדות.