עש"א 31814-11-09

תקציר

הערעור הוא על פסק דינו של המפקח על רישום המקרקעין בנתניה, אשר דחה את תביעת המערער לתשלום כספי מהמשיב בגין חלקו בהוצאות שיפוץ הבניין בו מתגוררים הצדדים. המערערת, נציגת הבית המשותף, שיפצה את המבנה, לכאורה משום שהוכרז כמבנה מסוכן על ידי עיריית הרצליה, ודרשה מהמשיב לשלם את חלקו בהוצאות השיפוץ. הממונה דחה את הטענה בנימוק שהמערערת לא הביאה ראיות המצדיקות את היקף עבודות השיפוץ ועלותן, ולא הצליחה להוכיח כי העבודות היוו תחזוקה ולא שיפור. עוד קבע המפקח, כי לא ניתן לחייב את המשיב בתשלום הוצאות שחושבו באופן שונה מהשיטה הקבועה בחוק, שהיא לפי חלקו ברכוש המשותף. המערערת טענה כי ההחלטה על השיפוץ וחלוקת העלויות נקבעו כדין על ידי רוב הדיירים, וכי השיפוצים היו לצורך תחזוקה, שהמשיב מחויב לשלם גם ללא הסכמתו. עם זאת, בית המשפט מצא כי המערערת לא עמדה בנטל ההוכחה כתובעת, הן מבחינת החבות והן מבחינת העלויות, וכי השיפוצים לא היו לתחזוקה בלבד. כמו כן, נמצא כי המערערת לא חילקה את העלויות לפי חלקם של הדיירים ברכוש המשותף, ולא גילתה הסכם פשרה עם קבלנים שבבעלותם מספר יחידות בבניין, הפוטר אותם מהשתתפות בהוצאות השיפוץ. ככלל, דחה בית המשפט את הערעור והורה למערערת לשאת בהוצאות המשפט של המשיב.