ת"צ 12410-05-18

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף, המתמקד בעקרונות משפטיים וחידושים, על בסיס חומר המקרה שסופק בלבד: **ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בת"צ 12410-05-18 וייס ואח' נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ ואח'** **רקע:** המבקשים הגישו בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברות פרטנר וסלקום, בטענה כי גבו מחיר בלתי הוגן ומופרז בגין שירותי חו"ל, המהווה ניצול מעמד מונופוליסטי לרעה לפי סעיף 29א(ב)(1) לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988. כעת, ביקשו המבקשים לתקן את בקשת האישור על ידי הוספת חוות דעת מומחה ותצהיר של מצהיר נוסף. המשיבות התנגדו לבקשת התיקון. **עקרונות משפטיים מרכזיים העולים מההחלטה:** 1. **חובת הגשת תשתית ראייתית בבקשת אישור תובענה ייצוגית:** * **חוות דעת מומחה כנדרש:** ההחלטה מדגישה כי תובענות ייצוגיות המבוססות על טענת "מחיר בלתי הוגן" מחייבות תמיכה בחוות דעת מומחה. הפסיקה (עניין רייס, עניין ברוט) קובעת באופן ברור כי יש לצרף חוות דעת לבקשת אישור כזו, שכן מדובר בטענות מומחיות. המבקשים עצמם הכירו בכך בבקשת האישור המקורית, אך בחרו שלא לצרף חוות דעת, תוך הצהרה על כוונה לעשות כן בהמשך. * **שקידה ראויה:** בית המשפט קבע כי לא ניתן להתיר הגשת ראיות, לרבות חוות דעת, שלא ניתן היה להשיגן בשקידה ראויה במועד הגשת בקשת האישור המקורית (עניין יושע, עניין פופיק). במקרה זה, המבקשים היו יכולים להשיג את הנתונים הפומביים שהיו בסיס לחוות הדעת החדשה גם קודם להגשת הבקשה המקורית, אך בחרו שלא לעשות כן. * **תשתית עובדתית ראויה:** נקבע כי יש לדחות בקשות אישור שלא נערכו ביסודיות ולא כללו נתונים שהיה ניתן להשיגם טרם הגשתן (עניין יושע, עניין חלפון). הגשת בקשה "חסרת תשתית" על בסיס כתבה בעיתון, כפי שנטען כלפי הבקשה המקורית, אינה ראויה. 2. **תום לב דיוני והגשת בקשות תיקון:** * **חובת תום הלב:** בית המשפט הדגיש את חובת תום הלב הדיוני המוטלת על המבקש לנהוג בתובענה ייצוגית. משמעות הדבר היא עריכת כתב התביעה ובקשת האישור ביסודיות ובכובד ראש כבר מלכתחילה. בית המשפט לא יתיר בנקל תיקון של כתבי טענות אם התובע לא נהג כך (עניין שופרסל, עניין אינסלר). * **הצדקת בקשת תיקון:** על המבקש להציג הסבר מספק לסיבת הצורך בתיקון ולמדוע לא ניתן היה לכלול את התיקון בכתב הטענות המקורי. היעדר הסבר ראוי או הגיוני לבקשת התיקון, כמו במקרה זה, מוביל לדחיית הבקשה (עניין ברוט, עניין אינסלר). * **סותרות בטענות:** בית המשפט קיבל את טענת המשיבות כי הטיעונים הסותרים של המבקשים בנוגע לחוות הדעת (מדוע לא הוגשה מלכתחילה וכיצד היא ניתנת להגשה כעת) מהווים חוסר תום לב. * **"תפיסת תור" וחמקנות מאגרה:** בית המשפט העלה חשש כי הגשת בקשת האישור בסמוך לכניסת תקנות האגרות לתוקף, ללא תשתית ראייתית מינימאלית, מהווה ניסיון לחמוק מתשלום אגרה. חשש זה משפיע על הערכת תום הלב והתנהלות המבקשים. * **סבלנות בית המשפט לתיקונים:** הפסיקה מדגישה כי בתי המשפט לא ייענו בקלות לבקשות תיקון חוזרות ונשנות, במיוחד כאשר הן נובעות מהגשת בקשות "אינסטנט" או "נבובות" (עניין נאור, עניין פופיק). 3. **ייחודיות הליך אישור תובענה ייצוגית:** * **אינטרסים מורכבים:** הליך אישור תובענה ייצוגית מחייב איזון בין האינטרס של חברי הקבוצה לקבל סעד, לבין הצורך להבטיח תום לב דיוני, יעילות הליכים ומניעת ניצול לרעה של המוסד (עניין אינסלר). * **בעיית הנציג ופער מידע:** גם כאשר קיימים פערי מידע אינהרנטיים בין התובע המייצג לנתבע, חלה על המבקש חובה להגיש את הבקשה לאחר בדיקה מעמיקה. * **צירוף ראיות בשלב מאוחר:** באופן עקרוני, אין לאפשר צירוף חומר שלא צורף לבקשה המקורית, אלא אם כן נפל פגם בבקשה המקורית שלא היה ניתן לתיקונו או שהתגלה מידע חדש ומשמעותי. * **זימון עדים ותצהירים:** בעוד שהפסיקה מכירה באפשרות לזמן עדים או לצרף תצהירים בהליך אישור תובענה ייצוגית, זאת בכפוף למבחנים מחמירים, לרבות האם ניתן היה להשיג את המידע בשקידה ראויה מראש (עניין בן בשט). **חידושים והיבטים ספציפיים בהחלטה:** 1. **דיון מחודש בעניין "נתונים פומביים" לעומת "נתוני אמת":** * הבקשה לצרף חוות דעת המבוססת על "נתונים פומביים ידועים... מתוך הנחה שבנתוני האמת לא יהיה כדי לשנות באופן משמעותי" נדחתה. בית המשפט קבע כי אם הנתונים היו פומביים, ניתן היה להשיגם ולהשתמש בהם מלכתחילה. העובדה שהם לא צורפו מלכתחילה, יחד עם הנימוק ש"אין טעם לערוך חוות דעת בשני סבבים" (כפי שנאמר בבקשת האישור המקורית), מלמדת על בחירה מודעת שלא לבסס את הבקשה על תשתית ראייתית חזקה. * ההחלטה מדגישה את הצורך של המבקשים להוכיח את טענותיהם, גם בשלב הבקשה לאישור, על בסיס ראיות מוצקות, ולא על סמך הנחות או השערות. 2. **התייחסות להקשר של תאריך הגשת הבקשה ומועד כניסת תקנות האגרות לתוקף:** * בית המשפט שם דגש על ההקשר של הגשת בקשת האישור יומיים לפני כניסתן לתוקף של תקנות האגרות. במיוחד לאור הטענה החדשה כי חוות דעת מומחה יכולה להתבסס על נתונים פומביים, שהיה ניתן להשיגם גם קודם לכן, הדבר מחזק את החשד כי מדובר בניסיון להימנע מתשלום אגרה. 3. **הבחנה בין הוספת חוות דעת להוספת תצהיר:** * בעוד שבקשת הוספת חוות הדעת נדחתה, בקשת הוספת התצהיר התקבלה. הנימוק להבדל טמון בשלב הדיוני: התצהיר הגיע ממי שפנה למבקשים *לאחר* הגשת התובענה, ומטרתו ביסוס הבקשה ולא תיקון שלה. כמו כן, התצהיר הוגש לפני הגשת התגובה של אחת המשיבות, ולא נטען לנזק. הדבר משקף גישה גמישה יותר כאשר המידע החדש אינו נובע מבחירה מודעת של המבקשים שלא לכלול אותו מלכתחילה, אלא מתגובה לנסיבות שלאחר הגשת הבקשה. **מסקנות והשלכות:** ההחלטה מחזקת את הדרישה למקצועיות, יסודיות ותום לב מצד המבקשים להגשת תובענות ייצוגיות. היא מציבה רף גבוה להגשת בקשות אישור, במיוחד כאשר הן מבוססות על עילות כלכליות מורכבות הדורשות חוות דעת מומחה. בית המשפט מבהיר כי הוא לא יאפשר "תיקון בדיעבד" של בקשות שלא הוכנו כראוי, תוך שהוא מגן על הנתבעים מפני הליכים לא מבוססים ומבטיח את אמינות ושלמות מוסד התובענה הייצוגית. ההבחנה בין הוספת חוות דעת קיימת (שניתן היה להגיש מלכתחילה) להוספת תצהיר חדש (שהגיע כתוצאה מההליך) מראה על גישה שיקול דעת הבוחנת את מקור המידע ואת תזמון הגשתו.