בג"צ 7067/21

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בבקשתו של אזרח אוקראיני להכרה בזהותו היהודית על ידי בית הדין הרבני לצורך קבלת אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות. העותר, השוהה בישראל משנת 2014, פנה תחילה לבית הדין הרבני האזורי באשקלון בבקשה לבירור יהדותו, בטענה כי זיהויו הקודם כנוצרי היה טעות. עם זאת, בית הדין האזורי דחה את בקשתו, בנימוק של היעדר סמכות לפי החוק, המתיר רק תיקים הקשורים לנישואין וגירושין. לאחר מכן ערער העותר לבית הדין הרבני הגדול בירושלים, שגם הוא נדחה, ובכך חיזק את החלטת בית הדין האזורי בעניין סמכות השיפוט. בעקבות זאת הגיש העותר עתירה לבג"ץ נגד החלטות בתי הדין הרבניים. בג"ץ, בדחותו את העתירה, אישר את ההחלטות, תוך הדגשת העילות המצומצמות להתערבות בפסיקת בתי הדין הרבניים. נקבע כי סמכותו של בית הדין הרבני מוגבלת לענייני נישואין וגירושין, ואינה משתרעת על מקרים של אזרחות מכוח חוק השבות או הליכי "חזרה ליהדות", הנמצאים בסמכותו של משרד הפנים. משכך, העתירה נדחתה, והחלטות קודמות של בתי הדין הרבניים אושרו. פסק דין זה מחזק את עקרון הביקורת השיפוטית המצומצמת על החלטות בית הדין הרבני ומכיר בסמכויות השיפוט השונות של בתי הדין הרבניים והממלכתיים בענייני מעמד אישי ואזרחות.