ת"א 35883-12-11

תקציר

הנתבעים, איברהים ואחמד, חויבו לשלם לתובעים סך של 24,681 ש"ח פיצויים, בתוספת 2,000 ש"ח לתובע הגבר, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ש"ח, והכל בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. פסק דין זה התבסס על עוולת הרשלנות של הנתבעים כלפי התובעים. ראשית, על איברהים חלה חובת זהירות כלפי המתלוננת, אשר סביר היה לצפות כי תיפגע כתוצאה מהליכי ההוצאה לפועל שננקטו נגדה, במיוחד נוכח הנסיבות בהן התקבלו ממנה השיקים. איברהים לא מימש חובת זהירות זו, ורשלנותו גרמה לתובעים נזק. הנזק שנגרם לתובעים נבע מצו עיכוב יציאה מהארץ שביקש איברהים, אשר מנע מהתובעים לצאת לטיול מתוכנן לשוויץ. נגרמו לתובעים הפסדים כספיים מביטול נסיעתם, לרבות עלות כרטיסי הטיסה, תוספת לינה במלון לתובעת ופיצוי בגין עוגמת נפש שנגרמה עקב ביטול הנסיעה, אשר פגעה בזכויותיהם הבסיסיות. התובע גם תבע פיצוי על כך שנאלץ לנסוע לבד, שכן נסיעתה של אשתו בוטלה. עלויות אלה הסתכמו בסך כולל של 24,681 שקל. השופטת גם פסקה לתובע פיצוי של 2,000 ש"ח על כך שנאלץ לנסוע לבד, וקבע כי טענה זו סבירה. השופטת לא פסקה לתובעים פיצוי בגין עלות הנסיעה לשדה התעופה ודמי החניה, שכן הוצאות אלו היו מוטלות ללא קשר לצו עיכוב היציאה, שכן התובעת נסעה למרות הצו. התובעים תבעו גם פיצויים בגין לשון הרע שביצע איברהים, אך השופט מצא כי התבטאויותיו של איברהים, אף שהן מהוות לשון הרע, חוסות תחת סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, כפי שנאמרו במהלך הליכי סולחה – הליך יישוב סכסוכים ללא משפט. בסיכומו של דבר, קיבל השופט את התביעה בחלקה והורה לנתבעים לשלם את התשלומים האמורים לתובעים. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 22.11.15.