ב"ש 6153/06

תקציר

בית משפט השלום בירושלים הורה על שחרורם של המשיבים שהואשמו בסחיטה באיומים בעת שעבדו כגובי חובות, בשל היעדר ראיות מספיקות לאיומים מפורשים או בכוח, למעט בעיטה אחת. התביעה ערערה על החלטה זו, וטענה כי היה על בית המשפט להאריך את מעצרם בהתבסס על סעיף 17(ד) לחוק סדר הדין הפלילי, המאפשר הארכה של חמישה ימים עם הצהרת התובע על כוונתו להגיש כתב אישום, וקיומה של עילה לכאורה לבקשת מעצר. התביעה טענה כי בית המשפט לא צריך לבחון לעומק את הראיות בשלב זה, אלא להסתמך על דברי התביעה. בית המשפט המחוזי הסכים והדגיש כי מטרת שלב זה היא לאפשר לתביעה לארגן ולהכין את כתב האישום, וכי תפקידו של בית המשפט להבטיח זאת מבלי להתעמק בראיות. נקבע כי דרישות הראיות בשלב זה קלות יותר מאלו שהתקיימו בדיון בהארכת מעצר, וכי הערכתו של בית משפט קמא את הראיות הייתה שגויה. בית המשפט המחוזי קיבל אפוא את הערעור והורה על מעצרם של המשיבים עד שעות אחר הצהריים של אותו יום לצורך גישור.