ת"א 1216/05

תקציר

התובעים תבעו פסק דין הצהרתי שיעניק להם זכויות בחלקת אדמה המכונה מגרש 21 בגוש 18900 בכפר ירכא. אולם, התביעה היתה, בעיקרה, ניסיון לאכוף הסכם מכר מיום 21.12.97, אשר לטענת התובעת ערך עם הנתבע הראשון, אסעד, אשר רכש כביכול את הזכויות בקרקע. בעת עריכת ההסכם הזכויות במקרקעין לא נרשמו על שמו של אסד, והתובעת טענה כי זכויות אלה נבעו מהסכם קודם בין אסעד לבין בעלת הקרקע, בדיה. יורשיו של בדיה, הרשומים כנתבעים 9-3, ובהם מוחמד יוסף מולא (נאשם 3) וסולימאן (נאשם 5), חלקו על הטענות. הנתבעים שהגישו את ההגנות טענו כי באדיה לא התקשרה בהסכם הקודם, ולכן לאסעד אין זכויות מכירה. התובע הציג עדויות ומסמכים שלטענתו הוכיחו את קיומו של ההסכם הקודם, לרבות טופס מס מלא חלקית וקבלות מרשות המסים. עם זאת, בית המשפט מצא כי התובעת לא המציאה מסמך תקף בכתב כנדרש בחוק כדי להוכיח את קיומו של ההסכם הראשון. בנוסף, הנסיבות סביב ניסוח הסכם לכאורה זה היו מוטלות בספק. עורך הדין היחיד שהעיד על העסקה הצהיר כי אימת רק חתימות, ועדותו לא הייתה עקבית והעלתה ספקות לגבי טענותיו. בית המשפט הגיע למסקנה כי התובעת לא הוכיחה די הצורך את קיומו של ההסכם הראשון, מה שהופך את הסכם המכר לחסר משמעות, שכן לאסעד לא היו זכויות מכירה. זאת ועוד, טענות התובע בדבר חוסר תום לב מצד הנתבעים לא היו רלוונטיות ונדחו. בסופו של דבר, דחה בית המשפט את תביעת התובעים והורה להם לשלם לכל אחד מהנתבעים 3 ו-5 הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.