ב"ל 50850-08-22

תקציר

התובעת, מהנדסת חשמל בתעשייה האווירית, חוותה בשנת 2018 שלושה אירועים בעבודה שלטענתה גרמו לליקוי שכלי ולפיברומיאלגיה. התקרית הראשונה כללה מייל שהופץ בתפוצה רחבה והאשים אותה בכישלון הפרויקט, שהשפיל ותסכל אותה עמוקות. המקרה השני היה בקשה חריגה לספק לצוות אחר קוד שכתבה, מה שהוביל לכישלון פרויקט אחר וגרם לתחושות כעס, תסכול והשפלה. התקרית השלישית כללה גילוי שהדיווחים של המנהל שלה היו שגויים, מה שגרם לתסכול ואכזבה נוספים. התובעת טענה כי מדובר ב"אירועים מיוחדים" אשר חרגו משגרת עבודתה הרגילה והשפיעו עליה נפשית קשות. עם זאת, הנתבעת טענה כי לא מדובר באירועים חריגים וכי התובעת לא הביאה ראיות מספיקות, בעיקר באשר לתאריכים המדויקים של האירועים. בית המשפט הכיר באירוע הראשון והשני כאירועים מיוחדים בעלי השפעה על בריאותה הנפשית של התובעת, וקבע כי הם חריגים ושונים משגרת עבודתה הרגילה. הראיות, לרבות הודעות ששלחה התובעת לבעלה, תמכו בעדותה. בית המשפט הכיר באופיו הסובייקטיבי של הלחץ הנפשי וקיבל את העובדה שאירועים אלה גרמו לתובע מצוקה נפשית חריגה. אולם לאירוע השלישי לא ניתן אותו משקל, שכן הוא התרחש לאחר שהתובע עזב את הפרויקט ולא נחשב לאירוע "שיא". בית המשפט הגיע למסקנה כי התובעת הביאה ראיות מספיקות לשני האירועים הראשונים וכי הקשר הסיבתי בין אירועים אלה לבין מצבה הרפואי ייבדק על ידי מומחה רפואי.