רע"פ 4562/18

תקציר

גזר הדין המדובר עוסק בעבירת נהיגה, בה הורשע המבקש בנהיגה רשלנית שגרמה למותו של אדם אחר. המבקש ביקש רשות ערעור על ההחלטה, אך השופט קבע כי ניתן לדחות את הבקשה רק על סמך טיעוניה בכתב, מבלי להידרש לשמוע את נקודת מבטו של המשיב. לדברי השופט, הבקשה לא העלתה שאלות בעלות חשיבות משפטית או ציבורית מעבר לאינטרסים של הצדדים המעורבים ולא הציגה חשש לעוול מהותי. השופט ציין כי טענותיו של המבקש התמקדו בהחלת החוק על עניינו הפרטי, ולא בעקרונות משפטיים רחבים יותר. לגופה של הבקשה אישר השופט את החלטות הערכאות הנמוכות יותר, לפיהן המבקש לא נזקק לנסיעה לאחור ולא נקט אמצעי זהירות סבירים תוך כדי כך, דבר המהווה רשלנות. השופט הדגיש כי התמרון הבלתי חוקי של המבקש בנסיעה לאחור הגביר את חומרת העבירה ואת הסיכון הבלתי סביר הנשקף ממנו. בנוסף, השופט הדגיש כי המבקש נסע ברחוב חד סטרי בניגוד לזרימת התנועה, מה שהחמיר עוד יותר את אשמתו. באשר לגזר הדין ציין השופט כי טענות בדבר חומרת העונש אינן מהוות ככלל עילה למתן רשות ערעור, אלא אם הן כרוכות בסטייה ניכרת מהמדיניות שנקבעה. במקרה זה, נמצא כי גזר הדין תואם את מדיניות הענישה בעבירות מסוג זה ואינו נחשב מופרז. עוד ציינה השופטת כי בית המשפט התחשב בנסיבותיו האישיות של המבקש ובעובדה שהמנוח לא חצה במעבר חצייה. לפיכך, דחה השופט את הבקשה והורה למבקש להתחיל לרצות את עונש המאסר שנגזר עליו במועד קצוב, בהתייצבות במרכז הרפואי "הדרים" או במקום אחר כפי שיחליט שירות בתי הסוהר. הומלץ למבקש לתאם את כניסתו לכלא עם הרשויות הרלוונטיות. פסק דין זה ניתן ביום 12.8.2018.