בש"פ 11080/08

תקציר

גזר הדין הוא ביחס לאב המואשם בביצוע מעשים נתעבים בבתו, לרבות אונס, מעשי סדום והתעללות, החל מגיל 3 ועד שמלאו לה 18. הערעור מערער על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בפתח תקווה לעצור את האב עד תום ההליכים המשפטיים. ערכאת הערעור פוסקת לטובת המערער, בקובעה כי קיימות די ראיות לכאורה לביסוס הטענות, חרף המורכבות בתמונה הכוללת. עם זאת, בשל התנהגותו של המערער בעבר כשומר חוק, חזקת החפות והיעדר ראיות המצביעות על סכנה לזולת, מוצא בית המשפט כי ניתן למתן את הסכנה באמצעות הטלת מעצר בית קפדני, פיקוח אלקטרוני והגבלות על מגע עם קטינים. פסק הדין מתחשב גם במצבה הנפשי של הבת המתלוננת, ומכיר בהשפעה הפוטנציאלית של שחרור האב על עדותה. התיק מוחזר לבית המשפט המחוזי לצורך קביעת פרטי ההסדר החלופי, שאמור להיות במרחק משמעותי ממקום מגוריה של הבת, ומומלץ לבית המשפט לערב את שירות המבחן. בית המשפט מזהיר את המערערת מפני כל מגע עם המתלוננת ומדגיש כי כל ניסיון להשפיע על עדותה עלול להוביל לבחינה מחודשת של פסק הדין. פסק הדין נועד לאזן בין הגנה על הבת לבין הבטחת זכויות האב במהלך ההליך המשפטי.