בש"פ 347/14

תקציר

אדם, המכונה מעתה המערער, הגיש ערעור על מעצרו לפני משפט בעקבות כתב אישום המייחס לו שוד בנסיבות מחמירות וקשירת קשר לביצוע פשע. בפרטי כתב האישום נטען כי ביום 21.9.2013 קשר המערער, יחד עם שניים נוספים, קשר לשדוד את כספו של המתלונן לאחר שפיתה אותו לשבת ולשתות עמם. המערער ושותפיהם תקפו את המתלונן, הכו אותו בכוח ודקרו אותו בבקבוק שבור. הם גנבו ממנו 1,000 שקל ונמלטו. המערער נעצר עד למשפט, והערעור מערער על החלטה זו, בטענה לחלופת מעצר בית בפיקוח אמם ודודתם. עם זאת, בית המשפט דחה את הערעור, והסכים עם הערכתו של בית המשפט המחוזי בדבר המסוכנות הנשקפת מהמערער וחוסר התאמתה של החלופה המוצעת. בית המשפט הצדיק את מעצרו של המערער על סמך חומרת העבירות שבוצעו, עברו הפלילי של המערער ותסקיר מבחן מפורט. מעצר הבית המוצע לא שלל די הצורך מסוכנות זו, במיוחד בהתחשב בכך שאמו של המערער, שהוגדרה כמפקחת בלתי יעילה, תישאר המשגיחה העיקרית. בנוסף, מיקומו של מעצר הבית – העיר שבה התרחש הפשע ומקום מגוריו של המתלונן – מהווה סיכון. בית המשפט גם מצא כי הפיקוח האלקטרוני אינו מספיק כאמצעי הפיקוח הבלעדי. ההחלטה לעצור את המערער התקבלה על סמך ראיות להתנהגות מסוכנת, כאשר בית המשפט ציין כי השתתפות בתקיפה אלימה כזו מצדיקה את תפיסת הסיכון. הערעור נדחה, אם כי המערער שומר לעצמו את הזכות להציג בפני בית המשפט המחוזי חלופה מחמירה יותר.