ע"א 7406/22

תקציר

עניינו של הערעור בקביעה האם רואה חשבון, המשיב, התרשל במילוי חובותיו כלפי לקוחו, המערער. בתביעתו של המערער, שהוגשה למעלה משבע שנים לאחר שתאונה הותירה אותו ללא יכולת לעבוד, נטען כי המשיב היה צריך לטפל בענייניו מול המוסד לביטוח לאומי כחלק מניהולו העסקי הכולל. התביעה נדחתה תחילה על ידי בית המשפט המחוזי בנימוק שהמערערת לא ביקשה שירות זה במפורש ותקופת ההתיישנות חלפה. עם זאת, שופט בית המשפט העליון י' עמית קבע כי הימנעותו של רואה החשבון מבירור סוגיית הדיווח למל"ל מהווה רשלנות. למרות שהמערער נשא גם באחריות מסוימת לאי דיווח על מעמדו למל"ל, השופט מצא כי המשיב היה צריך להדריך אותו בדבר חובותיו. השופט קיבל את הערעור, קבע כי המשיב התרשל במילוי תפקידו, וביטל את כתב האישום שניתן על ידי בית המשפט המחוזי. התיק הוחזר לבית משפט זה לצורך חישוב הפיצויים בהם חייב המשיב, כאשר השכר הקובע נקבע על 7,000 ₪, אשר יש להפחית 30% ממנו יחד עם שווי קצבת הנכות הכללית. המשיב חויב לשלם למערערת הוצאות בסך של 15,000 ₪. השופט א' שטיין והשופט ח' קבוב הסכימו עם ההחלטה.