רע"א 3418/13

תקציר

לבית המשפט יש סמכות להאריך את ביצועו של הסכם פשרה שנקבע בפסק דין, אך רק אם חוסר המעש נובע מסיבות שאינן בשליטת המבקש והארכת המועד תמנע עוול. במקרה דנן, אי יכולתו של המבקש לעמוד בהתחייבויותיו הכספיות במועד לא נבע מנסיבות שאינן תלויות בו. הסכם הפשרה המקורי נתן להם 90 יום לשלם, ובעוד הם ניסו להבטיח את הכספים הדרושים לתשלום, הם לא הצליחו. טענת המבקשת כי פגרת בית המשפט והמבצע הצבאי האריכו את המועד אינה מוצדקת, והעיקרון האינהרנטי של חופש החוזים מחייב כי יש לכבד את התנאים המוסכמים. בנוסף, אין מדובר במקרה מיוחד או חריג המצדיק הארכה נוספת למניעת השלכות חמורות, שכן למבקש ניתנה פעמיים הזדמנות להחזיר. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחית, והמבקש נדרש לשלם לאוצר המדינה הוצאות בסך 5,000 ₪ בשל התמשכות בקשתו.